‏הצגת רשומות עם תוויות לינוקס. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות לינוקס. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 21 באוקטובר 2010

תוכנות מומלצות - אובונטו

[פוסט זה עוסק בתוכנות מומלצות לאובונטו 10.10. יש גם פוסט עם תוכנות מומלצות לווינדוס]

אז מה עושים אחרי התקנה של אובונטו?

רשימה של תוכנות מומלצות לווינדוס כבר פרסמתי, ועכשיו הגיע הזמן לרשימה כזו לאובונטו. אובונטו 10.10 במקרה הזה.

בניגוד לווינדוס, את רוב התוכנות כאן מתקינים מתוך המערכת עצמה ולא מחפשים באתרים קבצים להורדה. לכל תוכנה כתבתי כאן את השם המלא, ואפשר לחפש ולהתקין דרך Synaptic או דרך Ubuntu Software Center - מה שאתם מעדיפים. השם המלא של התוכנה מודגש.
חלק מהתוכנות לא נמצאות במאגרים, ולכן הפניתי לאתרים.

כרגיל, הרשימה הזו היא קודם כל בשבילי ומתאימה לצרכים שלי - כדי שבפעם הבאה שאתקין מערכת חדשה אזכור איזה תוכנות להתקין. אתם כמובן מוזמנים.




התוכנה הראשונה שאני מתקין היא Dropbox, והיא דווקא לא נמצאת במאגרים. תוכנה מאוד מומלצת לסנכרון מסמכים וקבצים. ההתקנה פשוטה: נכנסים לדף ההורדות באתר ובוחרים בקובץ ה-Deb המתאים: Ubuntu (x86 .deb).

הבא בתור הוא כרומיום. אובונטו מגיע בתור ברירת מחדל עם פיירפוקס, שזה בסדר כמובן. אני מעדיף את כרומיום - גרסת הקוד הפתוח של הדפדפן הגוגלי כרום. הקלידו: chromium-browser.

בתור נגן וידאו (וגם אודיו אם רוצים) אני מעדיף את vlc. הוא יודע לקרוא כמעט הכל, והוא מגיע עם כל הקודקים שהוא צריך.

גם את המסנג'ר שמגיע עם אובונטו אני קצת פחות מחבב, שלמרות שקוראים לו Empathy. אפשר להתקין את pidgin אם אתם רוצים, והוא יודע להתחבר גם למסנג'ר של מיקרוסופט וגם לעוד הרבה שירותים (גוגל טוק וכו'), אבל אני מעדיף את emesene הפשוט והטוב.

למשתפי הקבצים מביניכם: transmission הוא לקוח טורנט מאוד מוצלח, והוא מגיע עם ההתקנה של אובונטו. אם אתם מחפשים תחליף לאימיול, אז amule הוא הפתרון. באותה הזדמנות תתקינו גם את amule-gnome-support, כדי שישתלב יותר טוב עם הדפדפן.

לנסיינים - virtualbox-ose היא גרסת קוד פתוח של וירטואל בוקס, תוכנה טובה ופשוטה למכונות וירטואליות. אם אתם רוצים לנסות איזו מערכת הפעלה חדשה, או להשתמש במערכת הפעלה ווינודסאית ישנה, או סתם ליצור סביבה בטוחה לניסויים - וירטואל בוקס היא תוכנת וירטואליזציה מאוד מומלצת. לשימושים קצת יותר מורכבים כדאי להוריד את הגרסה הרגילה (לא קוד פתוח) מהאתר שלהם.
ככה אפשר להתקין לדוגמה את ווינדוס (אם יש לכם), להריץ אותו מתוך האובונטו ולהשתמש באינטרנט אקספלורר או במיקרוסופט אופיס.

אני חושב שאובונטו 10.10 מגיעה כבר עם נגן פלאש. אז אם אתם רואים פלאש בדפדפן (סרטונים ביוטיוב ופרסומות בוויינט) הכל בסדר. אם לא, כדאי להתקין את adobe-flashplugin. אני חושב שבגרסה החדשה של אובונטו מותקנת החבילה flashplugin-installer במקום, אבל זה לא כ"כ משנה - שתיהן מתקינות את נגן הפלאש של אדובי.  יש גם נגני פלאש אחרים, חופשיים (בניגוד לפלאגאין הזה, שהוא קנייני) - אבל הם פשוט פחות טובים.

לגבי פונטים אני לא כל-כך יודע. שוב, נראה לי שכאן היה שיפור באובונטו 10.10, ודווקא יש פונט עברי נחמד בתור ברירת מחדל. אמנם בפיירפוקס משום מה יש פונט עברי גרוע (בחלק מהאתרים לפחות), אבל כרומיום משתמש בפונט הטוב. אם בכל זאת רוצים עוד פונטים בעברית, כדאי להתקין את culmus. בשביל הפונטים הרגילים והמוכרים מווינדוס, אפשר להתקין את ttf-mscorefonts-installer. אני בינתיים לא התקנתי אותם (וגם לא את קולמוס), ומנסה לבדוק את הפונט הרגיל של אובונטו.

לחובבי הרדיו מומלץ להוריד את mazrim (להוריד את קובץ ה-Deb) - תוכנה שמתחברת לסטרימינג הרשמי של ערוצי הרדיו השונים.

wine היא עוד תוכנה שכדאי להוריד. וויין היא שכבת תאימות לווינדוס, והיא למעשה מאפשרת להריץ בלינוקס תוכנות שמיועדות לווינדוס. באתר אפשר לראות את רשימת התוכנות שעובדות עם וויין (ובאיזו רמה הן עובדות).

כדי להמיר קבצי וידאו ואודיו מפורמט לפורמט (כדי שיתאימו למכשירים שונים) התקינו את winff, תוכנה קלה וברורה. אם אתם לא מצליחים להמיר לפורמט הרצוי, התקינו גם את החבילה libavcodec-unstripped-52.

אובונטו 10.10 מגיע עם קומפיז, שהיא כל מיני ודברים ובין השאר אחראית לכל מיני אפקטים נחמדים. כדי לשלוט בהם ולהפעיל אותם בלי הרבה בלגן ובלי יותר מדי אפשרויות התקינו את simple-ccsm. באותה הזדמנות הוא יתקין לכם גם את לוח הבקרה היותר מורכב לקומפיז, אבל עדיף להשתמש בפשוט יותר.

timer-applet היא אפליקציה קטנטנה לפאנל העליון (או התחתון) של המערכת, וכמו שאפשר לנחש - זה טיימר. כדי להפעיל אותו צריך קודם להתקין את החבילה, אחר כך להוסיף לפאנל, ואז ללחוץ כרגיל. אם כבר אפליקציות לפאנל, אני מתקין גם את computertemp כדי לעקוב אחר התחממות המחשב.

לאוהבי המשחקים הישנים אני ממליץ על שתי תוכנות. הראשונה היא scummvm. כדאי לקרוא קצת באתר שלהם איך מפעילים. היא תוכנה טובה מאוד, אבל מתאימה למספר די מצומצם של משחקים. השנייה היא dosbox (שוב, הוראות באתר) שמאפשרת לשחק במשחקי דוס. משחקים ישנים יותר חדשים, כאלה שרצים על ווינדוס ולא דוס, אפשר להפעיל עם wine.

unrar היא אמנם לא חופשית, ויש אלטרנטיבות חופשיות, אבל הן די אכזבו אותי. אני מתקין את הגרסה הזו.

לא שאתם ממש צריכים, אבל אם במקרה אתם דווקא כן צריכים לשנות משהו במחיצות של הכונן הקשיח - gparted היא המומלצת. שימו לב שאי אפשר לשנות את המחיצה בה אתם משתמשים כרגע (עליה מותקן אובונטו). אפשר גם להוריד את התוכנה בתור Live CD באתר.

תוכנה נוספת שאני מתקין היא פיקסה. היא לא נמצאת במאגרים אז צריך להוריד מהאתר, והיא לא חופשית, והיא אפילו לא באמת גרסה ללינוקס (היא משתמשת ב-wine), אבל עדיין לא מצאתי משהו יותר טוב.

ואחרון - fslint למציאת קבצים כפולים בכונן.

עוד דברים לעשות כשמתקינים אובונטו חדש: בתפריט System - Prefernces, להיכנס ל-Screensaver וגם ל-Power Management ולהגדיר את ההגדרות הרצויות בכל הטאבים, כדי שהמחשב לא יירדם פתאום או יינעל (וינתק את הרשת). 



 שכחתי משהו?



עדכון: אני קצת חוזר מההמלצה על fslint. אם אתם צריכים, נסו בעצמכם ותראו מה אתם חושבים.
תוכנה ששכחתי לכתוב כאן היא postr, תוכנה קטנה להעלאת תמונות לפליקר. פחות טובה מהתוכנה שפליקר עצמם בנו לווינדוס, אבל נסתפק בזה...

יום שבת, 8 במאי 2010

אחרי ווינדוס, אובונטו נראית הרבה יותר טוב

לאורך הבלוג כתבתי לא מעט תלונות על אובונטו, רובן עדיין מוצדקות.
אתמול החלטתי להסיר את אובונטו מאחד המחשבים שלי ולהתקין במקומו ווינדוס XP. הסיבה העיקרית הייתה שכל תחליפי האופיס בלינוקס לא מצליחים אפילו להגיע לרמת ה"סביר".

אז מחקתי את אובונטו והתקנתי ווינדוס XP, ואחרי יום של התקנה ושימוש אני יכול לומר בפירוש שאחרי ווינדוס, אובונטו נראית הרבה יותר טוב. קצת יותר משנה אני משתמש רק באובונטו, ועדיין קשה לי לומר שממש התרגלתי למערכת החדשה, ואני עדיין נתקל פה ושם בקשיים ותסכולים. בווינדוס אני משתמש כבר מגירסה 3.11, וגם בווינדוס XP אני משתמש שנים לא מעטות, אבל אחרי שנה באובונטו - החזרה לווינדוס הייתה קשה מאוד.

ההתקנה עצמה לקחה שעות. למה כ"כ הרבה זמן רק להתקנה? וכשהמערכת עלתה ניסיתי להיכנס לאקספלורר, ומייד קפץ אשף מוזר שהציע לי להתחבר דרך מודם או להירשם לספק אינטרנט אמריקאי... מי ביקש ממנו בכלל להתחבר? המחשב שלי כבר מחובר לאינטרנט דרך ראוטר, ובאובונטו פשוט היה אינטרנט וזהו. כאן מסתבר שצריך להתקין דרייבר כדי המערכת תזהה את הכרטיס רשת שמחובר לראוטר שמחובר לאינטרנט. מה זה הקטע הזה של דרייברים?? ואחרי כל התקנה של כל דבר וכל עדכון וכל שינוי - המערכת דורשת ריסטרט! ואם רוצים לאפשר תמיכה בעברית, לא מספיק ללכת לתפריט השפות ולבחור עברית כי עברית בכלל לא ברשימה. צריך ללכת קודם כל לחלון אחר, להוסיף תמיכה בשפות מוזרות כמו עברית ותאית, לעשות ריסטרט, וזה רק כדי להוסיף את העברית לרשימה. אחר כך צריך ללכת שוב לרשימה, כדי לבחור בעברית.
והמסנג'ר עם פרסומות! פרסומות בתוך תוכנה. מה זה הדבר הזה. וגם זה, רק אחרי שהולכים ומחפשים אותו ומורידים קובץ, שהוא רק תוכנית התקנה שמורידה את המסנג'ר האמיתי ומתקינה אותו.
ובכלל, אין פה תוכנות! כל דבר הכי קטן צריך ללכת ולחפש ולהתקין. אין פה כלום!!
וצריך אנטי וירוס. וזה רק חלק מכל הבעיות והתסכולים שעברו עליי בחצי יום.

רק שמישהו ימצא לי אופיס נורמלי באובונטו.

איך לעזאזל זו מערכת ההפעלה הפופולרית ביותר בעולם??

יום רביעי, 21 באפריל 2010

the symbol ‘grub_puts_’ not found

ב-29/4 אמורה לצאת הגרסה החדשה של אובונטו - אובונטו 10.04 (Lucid Lynx) אבל לא התאפקתי ושדרגתי כבר היום לגרסת בטא2. הבעיות עליהן התלוננתי בשדרוג לקואלה אמנם לא חזרו, אבל אחרי השדרוג, כשעשיתי ריסטרט וחיכיתי שהמערכת החדשה והסגולה (כן! כבר לא חומה! ) והנוצצת תעלה, קיבלתי את ההודעה:
the symbol 'grub_puts_' not found

לא אלאה אתכם בחיפושיי אחר תשובות, רק אביא כאן את הפתרון שעבד לי.
את הפתרון ניסיתי בהתחלה עםLiveCD של אובונטו 8.10, אבל המחיצה עליה אובונטו מותקן היא עם מערכת של EXT4, שאובונטו 8.10 לא יודע לקרוא ולעגן (mount) ולכן לא הצלחתי להתקדם משם.
אחרי חיפושים רבים (פיזיים, לא בגוגל) מצאתי דיסק של אובונטו 9.10 שיודע לקרוא EXT4, ומשם כבר הכל הלך חלק. הפעלתי את הלייבסידי, פתחתי טרמינל וכתבתי:
sudo fdisk -l

שם אפשר לזהות את שם המחיצה עליה אובונטו שלנו מותקן. במקרה שלי, sda1 (אפשר לזהות את המחיצה לפי הגודל, או לפי זה שכתוב בצד ימין linux). שימו לב שאצלי זה sda1, ואין לי מחיצת boot נפרדת. אם לכם יש שם אחר, אז תשנו את הפקודה בהתאם. עכשיו כותבים:
sudo mount /dev/sda1 /mnt

אם יש לכם מחיצת boot נפרדת, תכתבו גם את זה (במקום sda2 תכתבו את השם של מחיצת הבוט שלכם). אם אין לכם מחיצת בוט נפרדת, דלגו:
sudo mount /dev/sda2 /mnt/boot

ועכשיו זה:
sudo mount --bind /dev /mnt/dev

ואנחנו נכנסים ל-root של המחשב, אז להיזהר עם הפקודות:
sudo chroot /mnt

בעיקרון, במדריך שקראתי היה כתוב שצריך להיכנס לקובץ של גראב ולשנות אותו בהתאם למערכת שלכם:
nano /etc/default/grub

לא כ"כ הבנתי מה הולך שם ומה לשנות, אז פשוט סגרתי את זה (קונטרול X ) והמשכתי:
update-grub

כאן קיבלתי כל מיני הודעות שגיאה. אל תיבהלו, כנראה שזה בסדר. הוא מספר על כל מיני דברים שהוא לא מצא, אבל יש גם כמה דברים שהוא כן מצא וזה מספיק. עכשיו מתקינים את הגראב:
grub-install /dev/sda

גם כאן קיבלתי כל מיני הודעות שגיאה, אבל בסוף הוא כתב ש"אין שגיאות". סמכתי עליו והמשכתי כרגיל, אבל במדריך שקראתי כתוב שאם יש שגיאות, לכתוב את הפקודה הבאה (אני לא כתבתי) :
grub-install --recheck /dev/sda

עכשיו לוחצים על קונטרול D, ואז:
sudo umount /mnt/dev

וגם:
sudo umount /mnt

ועושים ריסטרט. בהצלחה!
(מבוסס על המדריך הזה)

3963847696_2f6feed69e.jpg
(לינקס, ובעברית שונר, באדיבות לוציו וירזי, רשיון cc-by-nc-bd 2.0)

באותה הזדמנות, אספר שהתקנתי בעבר גם את גרסת בטא1 של אובונטו 10.04. לא נתקלתי בבעיה הזו, ומצאתי חידוש מרענן ביותר: כפתורי הסגירה/מזעור/הגדלה.

בבטא1, אובונטו החליטו לעשות שינוי דרמטי ומעניין מאוד: הם הוציאו את ה-X של סגירת החלון מהפינה, והעבירו אותו להיות הפנימי מבין שלושת הכפתורים. זו פעם ראשונה שנתקלתי בדבר כזה. עד כה, בכל הממשקים שראיתי, גם כשהכפתורים היו בצד ימין וגם כשהם היו בצד שמאל, תמיד ה-X היה הכפתור החיצוני, הפינתי. מאוד אהבתי את ההזזה של הכפתור כך שלא יהיה יותר בפינה, שתמיד היא מועדת יותר ללחיצה, וקל יותר ללחוץ עליה בטעות.
כשהתקנתי את בטא2 התאכזבתי לראות שאמנם הכפתורים עברו מצד ימין לצד שמאל, אבל ה-X חזר למקום המסורתי שלו בפינה.

אולי מישהו בעתיד יתפוס קצת אומץ ויעיף אותו משם?

יום שבת, 9 במאי 2009

אובונטו 9.04 - הג’קלופ הקליל

אחד הדברים שאני אוהב באובונטו זה העובדה שכל חצי שנה יוצאת גרסה חדשה. באפריל ובאוקטובר. יש לזה כמה יתרונות, ובשבילי - אפילו עוד אחד. אני לא נוהג לשדרג את המערכת כל חצי שנה (למרות שיש אפשרות של שדרוג אוטומטי לגרסה החדשה דרך "עדכוני המערכת" הרגילים באובונטו) אלא להתקין מחדש. למחוק את מערכת ההפעלה ולהתקין התקנה נקייה.

קודם כל, יש לך מערכת הפעלה חדשה כל חצי שנה. יש משהו שונה, יש חידושים, יש הרגשה של התחלה נקייה.
נפטרים גם מכל הזבל שאגרנו במערכת, כל ההגדרות השגויות, כל הטעויות שעשינו, כל המחיקות וההסרות וההתקנות המחודשות, כל מיני בוקמרקים ששמרנו פעם ללא צורך וכו'.
זו גם הזדמנות לעבור על מה שיש לנו במחשב, לראות מה צריך ומה לא, להיפטר מקבצים מיותרים - ואת מה שחשוב לגבות - על דיסק, במחיצה נפרדת, או בדרופבוקס.
הזדמנות טובה לערוך רשימה של התוכנות שהתקנו ונרצה להתקין גם במערכת החדשה (ולא להתקין שוב תוכנות שאין בהן צורך), ושל תוספי הפיירפוקס.

נכון,
זה לא מתחייב מאובונטו (כאמור - אפשר לשדרג שדרוג רגיל, ואפשר גם להישאר עם הגרסה הקודמת)
ואפשר לעשות את זה גם בחלונות (להתקין מחדש כל חצי שנה)
אבל עדיין - כשיוצאת מערכת הפעלה חדשה כל חצי שנה זו הזדמנות טובה לניקיון ולהתחלה חדשה.

מדריך התקנה כתבתי לגרסה הקודמת, והוא די נכון גם לגרסה הזו מלבד שינויים קטנים.
אגב, את הפוסט הזה אני כותב כבר מאובונטו 9.04 - ממש במקביל לתהליך ההתקנה.  ההתקנה היא דרך Live CD - המערכת כולה פועלת מתוך הדיסק ומתפקדת כמערכת הפעלה לכל דבר, כמובן ללא כל שינוי או עקבות בכונן הקשיח שלכם. בזמן ההתקנה אפשר לעשות הכל כרגיל - לגלוש בפיירפוקס או להפעיל כל תוכנה ואפשרות במערכת (וגם להתקין תוכנות, אך כמובן שאחרי restart הכל יימחק). ואפשר גם כמובן רק לנסות, בלי להתקין.

להורדת אובונטו 9.04

אגב, המילה ג'קלופ היא הלחם של ג'קרביט (ארנב) ואנטילופה, והחיה ג'קלופ היא כמובן שילוב (דמיוני) של שתי החיות. זה פחות או יותר ארנב עם קרניים.

(מיקל רובנטין, cc-by-2.0)

יום חמישי, 5 במרץ 2009

בחזרה ל-XP? בקשת עזרה

לאחר כמה שנים של עבודה במקביל על ווינדוס XP ועל לינוקס (אובונטו בגרסאות שונות), עברתי לפני כמה שבועות לאובנטו בלבד.
המצב לא פשוט. רק כשמתרחקים מ-XP מבינים כמה טוב הוא היה. יש הרבה מאוד פעולות שאני ממש מתקשה לבצע בלינוקס, ואני די מתפתה לחזור ל-XP.  לפני החזרה לווינדוס, אני פונה בבקשת עזרה לקהילה.  אני מניח שהבעיה היא לא שהדברים לא קייימים בלינוקס, אלא שאני פשוט לא יודע עליהם. אז הנה רשימה של שאלות, ואני מקווה שבתגובות תהיה רשימה של פתרונות  :-)
  1. uninstall. יש באובונטו אפשרות להתקין תוכנות דרך ה-synaptic ואז גם להסיר אותן באותה צורה. אבל יש תוכנות שאין בסינפטיק, ואז מתקינים דרך קובץ deb או דרך סקריפט התקנה ב-tar.gz. אני מניח שאפשר לנבור במדריכים של כל תוכנה ולנסות לגלות איזו פקודה מסירה אותה, אבל אולי יש דרך פשוטה יותר לעשות uninstall?
    בניגוד לווינדוס, שם רוב התוכנות מותקנות פשוט בתוך c:\program files בתוך תיקייה, באובונטו כל תוכנה מפוזרת ברחבי התיקיות, כך שגם האופציה של מחיקה ידנית היא בעייתית.
  2. הפעלה תוכנות. חלק מהתוכנות באמת מוסיפות את עצמן לתפריט ה-applications, אבל לא כולן. שוב, בגלל מבנה התיקיות של אובונטו - קשה להבין איפה נמצא קובץ ההפעלה. באותה הזדמנות אני גם אשאל - מה זה בכלל קובץ ההפעלה בלינוקס? גם אם מצאתי את התיקייה, איך אני מזהה את הקובץ עליו צריך להקליק פעמיים כדי להריץ את התוכנה?
    ואיך אני יודע את השם של התוכנה כדי להפעיל דרך alt-f2 או דרך הטרמינל?  ניקח את המחשבון לדוגמה. בתפריט applications הוא פשוט נקרא Calculator. אבל לכתוב calculator דרך alt-f2 רק יביא להודעת שגיאה. בטרמינל, עם c קטנה הוא בכלל לא יבין מה אני רוצה, ועם C גדולה הוא טוען שהמחשבון לא מותקן בכלל.
  3. אם אני רוצה לבדוק לגבי תוכנה שכבר היתוספה לתפריט ה-applications, קליק ימני לא מציג אפשרות של "מאפיינים". אני מעתיק את הקיצור-דרך מהתפריט לשולחן העבודה, ורק אז יכול לראות מה הפקודה שלו.
  4. ניהול הרשאות בתיקיות. כל פעם שאני צריך לתת לעצמי הרשאה לתיקייה אני פותח את הטרמינל, מפעיל את nautilus עם sudo ואז נותן הרשאה לעצמי (עם אותו שם משתמש). למה הוא לא מבקש לבד את הסיסמה כשאני מנסה לעשות משהו "אסור" בתיקייה שאין לי הרשאות אליה?
  5. איך אני מתחבר לרשת של ווינדוס? שיתפתי תיקייה במחשב של אובונטו, שיתפתי תיקייה במחשב של ווינדוס. הווינדוס מזהה את המחשב הלינוקסי ואת התיקיות המשותפות שלו, אבל אובונטו לא מזהה את המחשב הווינדוסי.
  6. כן, זה של מיקרוסופט. אבל ICE -image composite editor היא תוכנה מצוינת ליצירת תמונות פנורמה. לא רק שהתוצאות שלה איכותיות ומרשימות, היא גם קלה ופשוטה מאוד. זה לא משתווה בכלל ל-hugin החינמית והמומלצת ע"י אחרים, שהיא קשה לתפעול ודורשת ממך להכניס פרטים לא ידועים (כמו הזום וזווית הצילום). ICE מקבלת תמונות, בודקת לבד את נקודות ההשקה ומחברת את התמונות כמו שצריך. ב-wine היא לא עובדת.
  7. גם noiseware היא תוכנה טובה מאוד, שמפחיתה את ה"רעש" בתמונות. גם היא ללא גרסת לינוקס ולא עובדת ב-wine. מישהו מכיר חלופה טובה לשתי התוכנות?
  8. המחשב מחובר ברשת לראוטר. את ה-ip החיצוני של המחשב אני יודע לבדוק, אבל איך אני בודק את ה-ip הפנימי שלו בתוך הרשת, זה שהמחשב קיבל מהנתב (ולא זה שהנתב קיבל)? בווינדוס זה ipconfig. גיגול של מקבילה ל-ipconfig הביא לשלל פקודות למיניהן שאף אחת מהן לא הציגה את ה-ip הפנימי.
  9. מעבד התמלילים של אופן אופיס הוא פשוט מעבד תמלילים מעצבן.
    קריאה - בין כל עמוד יש רווח אפור. בוורד אפשר להסתיר אותו בהקלקה (או קונטרול+הקלקה, תלוי בגרסה) ואז לקרוא ברצף בלי הרווחים. באופן אופיס אי אפשר.
    יש אפשרות לבטל את print layout ואז אפשר לקרוא ברצף, אבל לא לדעת את מספר העמוד בו נמצאים.
  10. מספרי עמודים - קובץ שנכתב בוורד-אופיס עם 26 עמודים הפך בוורד-אופן-אופיס ל-36 עמודים.
  11. ספירת מילים -  12,125 מילים אופיסיות הפכו ל-12,679 מילים אופן-אופיסיות. בעיקר כי אופן אופיס סופר מילה כמו ביה"ס בתור שתי מילים, אבל אולי גם בגלל עוד סיבות. זה בעייתי במיוחד בעבודות אקדמאיות לדוגמה, בהן יש חשיבות לכמות עמודים או לכמות מילים, ושם הסטנדרט הוא הסטנדרט המיקרוסופטי.
  12. טלוויזיה / רדיו. כן, יש את "מזרים" אבל שום דבר שם לא עובד. כנראה שהוא עובד עם גרסה ישנה יותר של VLC, אבל איך בכלל מתקינים גרסה ישנה יותר בלינוקס?
  13. ואם כבר VLC, איך הופכים אותו לברירת המחדל לצפייה בקובצי וידאו?
  14. ונחזור לטלוויזיה / רדיו. אם אני רוצה לשמוע את 103fm אני נכנס לכתובת של הנגן שלהם. בווינדוס כבר הייתי שומע עכשיו רדיו, אבל באובונטו נפתח עוד פופאפ שאומר שאני צריך להתקין את הפלאגאין של ווינדוס מדיה פלייר לפיירפוקס, אבל אני יכול גם להאזין לרדיו ישירות מנגן המדיה שלי.  כשאני בוחר לעשות את זה, נפתח לי טאב חדש בפיירפוקס שנראה כמו נגן מדיה, ואז מתקבלת הודעה שכותרתה Search for suitable codec? (לא ממש ברור לי איזו תוכנה בכלל פותחת את החלונית הזאת). אם אחפש קודקים מתאימים, היא תזמין אותי להתקין בתשלום קודקים. במקום זה, אני מבטל ומעתיק את הכתובת שמוצגת בדפדפן ואז פותח את VLC ולוחץ על media ואז open network ואז מדביק את הכתובת ואז שומע רדיו.
    תהליך דומה גם עם חדשות ערוץ 2 בשידור חי (דרך אתר רשת).
    אשמח לפתרון, או לפחות לקיצורי דרך בכל השלבים המייגעים האלה.
    [אגב, דווקא 103 כן עובד ב"מזרים" - השאלה היא כללית יותר].

אולי עוד דברים יתוספו בהמשך...
בינתיים - תודה מראש לכל מי שיעזור!

יום חמישי, 18 בדצמבר 2008

סנכרון מסמכים אונליין

(תקציר הפוסט בשורה: Dropbox, תוכנה מומלצת לסנכרון וגיבוי מקוון של קבצים, גרסה חינמית לחלונות וחופשית לאובונטו, עד 2 ג"ב)

יש לי, לפחות, ארבעה מחשבים בהם אני משתמש וזקוק למסמכים: המחשב הנייח, המחשב בעבודה ומחשב אקראי באוניברסיטה - כולם עם win xp; והמחשב הנייד עם ubuntu 8.04 (למעשה, הוא כבר פועל עם גרסת ה-RC של אובונטו 8.10).

מאז שקניתי מחשב נייד והתחלתי ללמוד באוניברסיטה, הייתי צריך פתרון לסנכרון קבצים. עבדתי באוניברסיטה עם המחשב הנייד ובבית עם המחשב הנייח, והייתי צריך לגשת לאותם קבצים משני המחשבים. הפתרון במשך תקופה ארוכה היה סנכרון של המחשב הנייח עם זיכרון נייד (דיסק און קי), סנכרון של המחשב הנייד עם אותו דיסקונקי (ואז למעשה שלושתם היו מסונכרנים), ובמחשבים האחרים - גישה ישירה למסמכים מהדיסקונקי, ללא סנכרון.
הסנכרון בווינדוס התבצע עם תוכנה חינמית, קטנה, פשוטה ונהדרת - ומיקרוסופטית: SyncToy. הסנכרון באובונטו התבצע עם שתי תוכנות חופשיות, אולי טובות - אבל מסורבלות מאוד: הראשונה unison, והשנייה grsync. שתיהן לא אינטואיטיביות וקשות להפעלה ולהבנה, וכנראה בגלל זה גם גרמו לבעיות כמו קבצים שלא עברו והכי גרוע - קבצים שנדרסו בצורה לא נכונה (הקובץ הישן והלא מעודכן "דרס" את הקובץ החדש).  בעיה נוספת עם הדרך הזו הייתה כשהייתי בלי המחשב הנייד, וגם בלי הדיסקונקי - ובכל זאת הייתי זקוק למסמכים.

הפתרון המתבקש הוא דיסקונקי תת-עורי שהולך איתך לכל מקום ונשאר מעודכן תמיד. הפתרון השני הכי טוב הוא שימוש במעבד תמלילים מקוון (כמו גוגל דוקס, זוהו או באזוורד), אבל הם לא מספקים תחליף מלא לוורד או לאופן אופיס (למרות שהם ממש קרובים לכך), ולפעמים צריך את המסמכים אוף-ליין.

יש את האפשרות של שימוש בגוגל דוקס וגוגל גירס (gears), שמאפשר גישה למסמכים אוףליין. מודה שעדיין לא בדקתי את גוגל גירס, אבל בכל מקרה גוגל דוקס זה עדיין לא ממש זה.

הפתרון השלישי שחשבתי עליו הוא שימוש ברשת האינטרנט כחולייה המקשרת בין המחשבים: מקום ברשת שיהיה מעודכן תמיד, וכל המחשבים יעודכנו ממנו (ויעדכנו אותו) - או במקרה הצורך רק יגשו אל המסמכים מבלי לעדכן ולהתעדכן. (למישהו יש עוד פתרון טוב?)

להפתעתי, לא היו הרבה הצעות. בדקתי בעבר שתיים - SugarSync ו- Glide. לגלייד היו אז תוכנות סנכרון לווינדוס, מק ולינוקס (rpm), אבל זה היה מזמן ואני לא יודע עד כמה זה השתנה. ההתקנה של גלייד (בווינדוס) הייתה מרגיזה: הייתי צריך להתקין עוד משהו קודם, רשיון השימוש היה כתוב בפונט בלתי-קריא בצורה חריגה גם יחסית לרשיונות שימוש. הממשק נראה מיושן להחריד (שוב, אולי זה כבר השתנה). התיקיות שסנכרנתי אז שקלו פחות מ-400 מ"ב, וגם אחרי שבוע שלם שהוא פעל ברקע (לא ברצף, אבל שבוע עבודה) הוא לא סיים לסנכרן. (כדי להיות הוגן, צריך לציין שסנכרון קבצים זה לא המטרה הראשית של גלייד).

בשלב מסוים זנחתי אותו. לשוגר סינק הייתה אז תוכנת סנכרון לווינדוס בלבד, והבטיחו שתהיה תמיכה בקרוב גם בלינוקס. זה היה בפברואר 2008. מבחינת תמיכה בלינוקס לא היה שינוי, אבל מבחינת המחיר כן - שוגרסינק הפסיקו להציע ג"ב אחד חינם, וכעת דורשים 25$ לשנה ל-10 ג"ב.

זה היה לפני בסביבות פברואר 2008, וכשבדקתי אז את השטח - לא מצאתי שום שירות או תוכנה שהוא גם חינמי וגם מתאים ללינוקס (מלבד גלייד המאכזב).

בזמן האחרון התחלתי להשתמש ב- Dropbox (https://www.getdropbox.com). מדובר בשירות חינמי ומאוד מאוד מומלץ. הם מציעים נפח של 2 ג"ב, גישה לקבצים דרך אתר האינטרנט, וסנכרון לחלונות (XP או ויסטה), מק ולינוקס. התוכנה בגרסת חלונות היא בקוד סגור, ולגרסת הלינוקס הם מציעים גם את קוד המקור - למרות שאני לא בטוח אם יש בכלל מקום להתייחס לדרופבוקס  כ"חופשי" או "לא חופשי", מכיוון שהעיקר כאן הוא השירות האינטרנטי ולא התוכנה המקומית שמתקשרת עם השירות האינטרנטי.  מלבד קוד המקור הם מציעים גם גרסה לפדורה 9 ולאובונטו 7.10 או 8.04. הגרסה של 8.04 עבדה טוב גם ב-8.10. שימו לב שתוכנת הלינוקס היא מין תוסף ל-nautilus סייר הקבצים של gnome - לא בדקתי איך זה עובד בשולחנות עבודה אחרים כמו KDE או Xfce, או עם סייר קבצים אחר בתוך גנום. יש אפשרות להוסיף את המאגר של דרופבוקס ולהוריד את התוכנה דרך synaptic, אבל אני הורדתי את קובץ ה-deb. למעשה מדובר רק בתוכנת ההתקנה, שמורידה עצמאית קבצים נוספים מהאינטרנט ומבצעת את כל הליך ההתקנה. גרסת החלונות היא קובץ exe רגיל. בכל מקרה, ההתקנה בשתי המערכות היא קלה ופשוטה.

dropbox1.jpg
בהפעלה הראשונה תתבקשו ליצור משתמש בדרופבוקס, או לקשר את המחשב למשתמש קיים. לאחר מכן נוצרת תיקייה בשם my dropbox (בתוך תיקיית my documents בחלונות או תיקיית המשתמש באובונטו - אבל אפשר למקם אותה גם במקום אחר), וזהו. התיקייה הזו מסתנכרנת עם הקבצים שבאתר, וכל קובץ ששומרים בתיקייה במחשב - מתעדכן באתר.

אם התקנתם את דרופבוקס בכמה מחשבים, התוצאה תהיה שכל מחשב מסתנכרן עם האתר - ולמעשה כל המחשבים מסונכרנים ביניהם.

dropbox3.jpg

הניצול של רוחב הפס הוא חסכוני - במהלך הסנכרון, אם קובץ שונה אין העלאה או הורדה של הקובץ המלא, אלא רק של החלק שעודכן. הסנכרון עצמו עובד יפה מאוד, דרופבוקס בודק מי הקובץ שעודכן אחרון כדי לוודא שקובץ ישן לא ידרוס קובץ חדש. אם הוא לא מצליח להחליט (לדוגמה - קובץ חדש שנוצר בשני מחשבים שונים), הוא לא דורס אלא פשוט יוצר עותק נוסף.  בנוסף יש גם אפשרות לחזור אחורה לגרסה קודמת של קובץ, ואפילו לשחזר מחיקה.

אפשר גם לעבוד עם דרופבוקס ללא התקנה בכלל. יוצרים באתר שם משתמש עם סיסמה, וזהו בעצם. אפשר להעלות קבצים מהמחשב דרך הדפדפן, להוריד קבצים וגם לשתף אחרים. אם התקנתם וסינכרנתם במחשב אחד, תוכלו לגשת לקבצים האלה דרך אתר האינטרנט.

dropbox2.jpg

הרבה מילים בשביל תוכנה כל-כך פשוטה: מתקינים את התוכנה, נוצרת תיקייה חדשה במחשב. כל קובץ שנכנס למחשב - מסתנכרן עם הרשת ועם שאר המחשבים.
זה הכל. וזה הרבה.

וקצת הסתייגויות:

כאמור, הם מציעים נפח של 2 ג"ב. מי שזקוק ליותר - זה כנראה לא מתאים לו. לי זה מאוד התאים.
בנוסף - ליתר ביטחון, עדיף לא לשמור שם קבצים אישיים או רגישים. צאו מנקודת הנחה שכל קובץ שאתם מעלים לדרופבוקס יכול לדלוף. לי זה מתאים, אני בסך הכל מעלה לשם חומרים שאני צריך בשביל הלימודים, אבל אם אתם צריכים לסנכרן תכנים רגישים - אולי זה לא השירות המתאים. ליתר ביטחון, צאו גם מנקודת הנחה שהשירות יכול לקרוס ולהיעלם כל רגע - כך שתקפידו תמיד לשמור עותק של הקבצים (אם התקנתם את התוכנה וביצעתם סנכרון - ממילא יש לכם עותק, כך שזה לא רלוונטי). לא שיש לי איזושהי סיבה לחשוד בדרופבוקס, זה נאמר רק ליתר ביטחון.
דרופבוקס משתמשים בשירותי האחסון של אמאזון, ואפשר להגדיל את הנפח מ-2 ג"ב ל-50 תמורת 99$ לשנה.

יש עוד הרבה אפשרויות בדרופבוקס, אפשר לקרוא ב-faq שלהם.
ועוד שימוש: ג'ואל ספולסקי, בלוגר שמומלץ מאוד ע"י לאה כהן, משתמש בדרופבוקס לשמירת סיסמאות בקובץ מוצפן. גם אדם פש מלייףהאקר משתמש בדרופבוקס לשמירת סיסמאות בקובץ מוצפן. בסך הכל השיטה דומה, אבל הם משתמשים בתוכנות שונות להצפנה וניהול סיסמאות. אפשר לקרוא בלינקים, אני טרם ניסיתי.

[הפוסט נכתב ב-3 חלקים: בפברואר, אוקטובר ודצמבר 2008 - כך שאולי חלק מהמידע לא מעודכן אפילו ליום פרסום הפוסט)

יום חמישי, 30 באוקטובר 2008

אובונטו 8.10 - היעל הנועז - זמין להורדה

גרסה 8.10 של מערכת ההפעלה החופשית אובונטו יצאה היום. היא מבוססת על לינוקס, והיא מערכת הפעלה ולא תוכנה.
הגרסה מכונה Intrepid Ibex - היעל הנועז, וצללית היעל מעטרת גם את הרקע המגיע כברירת מחדל.

אובונטו מגיע ב-3 טעמים - 3 שולחנות עבודה שונים הפועלים על אותו בסיס: אובונטו עם שולחן העבודה gnome, קובונטו עם שולחן העבודה kde, וקסובונטו עם שולחן העבודה xfce.

אובונטו קובונטו וקסובונטו הן שלוש מערכות הפעלה נפרדות ועצמאיות, אך כאמור למעשה מדובר בבסיס וזהה עם שולחנות עבודה שונים, כך שאפשר להוריד ולהתקין רק אחת מהן - ועל גבי זה להתקין שולחן עבודה נוסף (למי שרוצה לנסות גם וגם). כדי להתקין שולחנות עבודה נוספים, הפעילו את synaptic וחפשו את kubuntu-desktop או את xubuntu-desktop והתקינו. שולחנות העבודה החדשים יופיעו במסך הלוג-אין (הכנסת שם וסיסמה) בהפעלת המחשב, תחת התפריט Sessions.

בקרוב יהיה גם פוסט על אובונטו לאחר ההתקנה, אבל בינתיים נישאר בהורדה והתקנה.

screenshot.jpg

דרישות המינימום להתקנת אובונטו  8.10: מעבד - 700 מגה הרץ; זכרון ram - 384 מ"ב; דיסק קשיח - 8 ג"ב. הדרישות לקסובונטו 8.10 הן 300 מגה הרץ ו-256 מ"ב ram.
מורידים את קובץ ה-iso (באתר הראשי של אובונטו קובונטו או קסובונטו תמצאו כפתור בולט להורדה), צורבים על דיסק ומכניסים למחשב.  אם אתם לא יודעים בדיוק איזה קובץ להוריד, כנראה שהתשובה היא 386-desktop או משהו בסגנון. יש גם גרסה להורדה בביטורנט, אבל מנסיוני דווקא ההורדה ה"רגילה" (בייחוד עם התוסף downthemall בפיירפוקס) מהירה יותר.
אפשר להפעיל את אובונטו ללא התקנה, ישירות מהדיסק, כדי להתנסות (קחו בחשבון שמדובר בהפעלה איטית למדי, בגלל שזה פועל מהדיסק). אפשר להפעיל ולהקליק על כפתור install על שולחן העבודה, או לבחור בהתקנה עוד לפני שהמערכת עולה.
אם אתם לא בטוחים מה אתם עושים, ו/או יש לכם מידע חשוב על המחשב, כדאי לקרוא עוד הסברים ומדריכים להתקנה לפני שממשיכים.
אפשר גם להתקין את אובונטו לצד מערכת הפעלה אחרת (כמו חלונות), כך שעם עליית המחשב תבחרו בכל פעם באיזו מערכת לבחור.
כשתוכנית ההתקנה עולה יש לבחור את שפת ההתקנה - זו למעשה שפת הממשק (השפה של התפריטים וכו'). אני בחרתי באנגלית.
screenshot-1.jpg

השלב הבא הוא בחירת המקום, בעיקר בשביל השעון. לישראל יש לבחור בירושלים. אפשר לבחור ידנית מתוך הרשימה, אך שימו לב שהיא מסודרת לפי יבשות ורק בתוך כל יבשת לפי סדר הא"ב. אפשר גם לבחור מהמפה - כשתעמדו מעל ישראל, המפה תתמקד (זום אין) באיזור, ואז תוכלו להקליק על הנקודה של ירושלים (הנקודות שם די צמודות, אז אולי זה ייקח לכם שניים-שלושה נסיונות).
screenshot-2.jpg

כן, זו כבר הפעם השלישית ששואלים בערך אותו דבר - אבל כל פעם מזווית אחרת. הפעם מדובר בהגדרות המקלדת, וכדי שתוכלו לעבור בלחיצת alt-shift בין עברית לאנגלית, יש לבחור ב-Israel (בצד שמאל ושוב בצד ימין).
screenshot-3.jpg

זה שלב קריטי: בחירת המחיצות. כאן כבר ממש חשוב להבין מה בדיוק עושים כדי לא למחוק מידע חשוב.
יש כאן 3 אפשרויות: הראשונה היא להשאיר את המחיצה הקיימת במחשב עם מערכת ההפעלה שכבר מותקנת, אך להקטין את גודל המחיצה ולהתקין את אובונטו במחיצה החדשה. יש כאן שני פסים של "לפני ואחרי" שמדגימים בדיוק את השינוי. המצב לפני הוא שמערכת ההפעלה הנוכחית (בכחול) תופסת את כל הכונן הקשיח. המצב אחרי הוא שהמחיצה של המערכת הנוכחית מתכווצת, אובונטו (בירוק) במחיצה חדשה תופסת את רוב המקום.
האפשרות השנייה היא לפרמט הכל ולהתקין את אובונטו על כל הכונן.
האפשרות השלישית היא עריכה ידנית של מבנה וגודל המחיצות.screenshot-4.jpg

בוחרים שם משתמש, סיסמה (להקליד פעמיים), שם למחשב
screenshot-5.jpg

זהו, מקליקים על Install ומחכים למערכת הפעלה חדשה
screenshot-6.jpg

בהצלחה

יום רביעי, 29 באוקטובר 2008

לקוראים הזריזים: CrossOver חינם

LifeHacker ו- DownloadSquad מספרים ש-CrossOver מציעים הורדה חינם היום.

קרוסאובר היא תוכנה מסחרית (לא-חינמית, בסביבות 40$) ללינוקס (וגם למק) שמבוססת על Wine, שהיא תוכנה חופשית. זו למעשה שכבת תאימות שמאפשרת התקנה והפעלה של תוכנות המיועדות למערכות ההפעלה של חלונות - גם בלינוקס.
קרוסאובר מציעים היום (28.10.08) רשיונות חינם. לפי הדיווח בדאוונלואוד סקווד, זה נבע מ"התערבות" של המנכ"ל לפיה הוא יחלק רשיונות חינם אם ג'ורג' בוש יעמוד באחד היעדים שלו. כנראה אחד היעדים היה לרדת מ-2.80$ לגלון בנזין.

אז שווה להיכנס לכאן: http://lameduck.codeweavers.com/free ולהשיג רשיון בחינם.

אני בדרך-כלל לא אוהב לדווח על "מבצעים" כאלה של "הורדה חינם היום", מכיוון שהתוכנה עצמה אינה חופשית ואינה חינמית. הפעם חרגתי ממנהגי, בגלל הלינוקסאיות החופשית המעורבת בעניין.

יום שלישי, 17 ביוני 2008

תוספים מומלצים לפיירפוקס 3

פיירפוקס 3 יוצא היום ( 17.6.08 ) - ובמוזילה מקווים לשבור שיא גינס של הורדות ב-24 שעות. מעל 6,000 ישראלים כבר הצהירו שיורידו את פיירפוקס 3 ב"יום ההורדות" (ומעל 200,000 אמריקאים). אתם מוזמנים להצטרף ולהוריד. אני כבר כמה חודשים משתמש בגרסאות הבטא של פיירפוקס 3, ומאז לא חזרתי לפיירפוקס 2...  את פיירפוקס 3 אפשר יהיה להוריד כאן http://www.spreadfirefox.com או כאן http://www.mozilla.com/firefox .

הוא טוב יותר בכל מיני דברים, ובאופן כללי הוא טוב - מבלי לסקור את כל השינויים בין הגרסאות. דב ריצ'רדסון מציעה בבלוג שלה "מדריך שטח" לפיירפוקס 3, וכדאי להעיף מבט (לפחות בצילומי המסך) ולראות כל מיני דברים נחמדים, חדשים ופחות חדשים.

sns_badge1_en.png

בתקופת הבטא, אחת הנקודות הכאובות הייתה התאימות של תוספים שונים לפיירפוקס 3, וגם כאן יש חדשות טובות - וחלק גדול מהתוספים כבר תואמים.  אז הנה כמה המלצות לתוספים לפיירפוקס 3, שיכולים להפוך את הגלישה לנעימה ויעילה יותר.
  1. Google Notebook הוא אחד התוספים החשובים לי ביותר, בגלל השימוש הנרחב שאני עושה בגוגל נוטבוק. אולי בהזדמנות אני אכתוב פוסט על הנוטבוק, בינתיים אפשר להוריד את התוסף ולנסות לבד. (הלינק הוא לכלהתוספים של גוגל - את השאר לא הרגשתי צורך לנסות... )
  2. Adblock Plus יחסוך לכם הרבה שטח במסך ויקל על העיניים ועל המעבד שלכם.
  3. Google Gears הוא תוסף המאפשר גישה אוף-ליין לשירותי ווב שונים, לא רק של גוגל אבל גם - גוגל דוקס, גוגל רידר ועוד. התוסף מאפשר לסנכרן את הנתונים בין המחשב לאתר, ולגשת ולעדכן את המידע גם בלי חיבור לאינטרנט. זה אחד התוספים האחרונים שהותאמו לפיירפוקס 3, וטרם הספקתי לבדוק אותו - אבל הוא נשמע מבטיח.
  4. Greasemonkey הוא מין תוסף לתוספים. הוא מאפשר התקנת סקריפטים (יש מאגר גדול כאן) שכל אחד מהם מאפשר אפשרויות שונות ומגוונות באתרים השונים. הנה סקריפט נחמד, והנה עוד סקריפט מאוד שימושי למי שמגיב הרבה בפליקר.
  5. IE Tab הוא תוסף חשוב, בעיקר בישראל, כשלא כל האתרים תואמים לפיירפוקס. הוא פועל רק בווינדוס והוא תלוי בגרסת האקספלורר שמותקנת במחשב -התוסף מאפשר לפתוח את אינטרנט אקספלורר בתוך המעטפת של פיירפוקס, וחוסך את הצורך בפתיחת חלון חדש ונפרד בממשק נפרד של אקספלורר.
  6. Tab Mix Plus הוא אחד התוספים האהובים עליי. אם הגרסה שבקישור לא עובדת בפיירפוקס 3, נסו להוריד מכאן את הגרסה החדשה ביותר. התוסף הזה מעניק הרבה אפשרויות הקשורות לטאבים שחסרות לי מאוד בפיירפוקס.
  7. Delicious הצטרף די באיחור לרכבת של פיירפוקס 3, ותקופה ארוכה לא תמך בגרסה החדשה. בפיירפוקס 2 זה היה אחד התוספים הראשונים שהייתי מתקין, והשתמשתי בו הרבה. כשהתקנתי את פיירפוקס 3 ולא הייתה גרסה מתאימה של דלישס פשוט לא התקנתי, וככה זה נשאר מאז. למרות זאת, בעיקרון זה תוסף מוצלח מאוד.
  8. PDF Download הוא תוסף נחמד ולא הכרחי - כשאתם לוחצים על לינק לקובץ pdf, במקום שהקובץ ישר יירד וייפתח (מה שיכול לקחת קצת זמן), התוסף הזה מודיע על כך שמדובר בקובץ pdf ומציג לכם כמה אפשרויות בחירה (להציג, להוריד וכו').
  9. Firebug הוא תוסף מאוד שימושי למי שמתעסק קצת עם תכנות ובניית אתרים. הגרסה החדשה שלו עובדת רק בפיירפוקס 3 הסופי (אפילו לא בבטא).
  10. גם Web Developer הוא תוסף שימושי למתכנתים ולבוני אתרים, וכדאי לקרוא גם 9 עצות לשימושים בו.
  11. SeoQuake הוא תוסף המיועד למי שעוסק באופטימיזציה וקידום אתרים במנועי חיפוש. עוד לא ניסיתי אותו, אבל הוא נראה מעניין.
  12. PicLens מאפשר לצפות בתמונות באינטרנט בממשק חדשני ויפה. אפשר לקרוא עליו עוד קצת אצל שרון.
  13. שני תוספים מבית לייףהאקר (אתר/בלוג מומלץ מאוד מאוד): Better Gmail ו- Better GReader. כל אחד מהם מציע שורה של שיפורים לג'ימייל וגוגל רידר בהתאמה.
  14. DownThemAll הוא תוסף המשמש כמנהל הורדות לפיירפוקס, והוא עושה עבודה טובה מאוד בכך.
  15. Split Browser מאפשר להציג כמה טאבים בו-זמנית, זה ליד זה (כמו חלונות).
  16. QuickDrag הוא תוסף עם אפשרויות שונות של גרירה. בעקבות האופציה השימושית מאוד והממכרת במקסתון הורדתי בפיירפוקס את התוסף super dragandgo, שביצע את אותה פונקציה - גוררים מעט את הקישור והוא נפתח בטאב חדש. סופר דרגאנדגו לא עובד בפיירפוקס 3, אבל קוויקדראג עושה את העבודה מצויין: כשגוררים לינק הוא נפתח בטאב חדש, כשגוררים מילה נפתח חיפוש שלה בגוגל בטאב חדש. שווה לנסות, גם אם זה לא נשמע כרגע שימושי במיוחד.

למי שרוצה עוד כמה רשימות:

dday_badge_fox.png

הורדות נעימות!

יום שלישי, 26 בפברואר 2008

איך אנחנו נראים בדפדפנים ה”אחרים”

28% מהביקורים בבלוג הזה מגיעים מפיירפוקס. לפחות הם מכירים על בשרם את הבעיה - יש לא מעט אתרים שמוצגים בצורה משובשת בפיירפוקס. הבעיה מונחת לפתחם של בוני האתרים, שצריכים לכתוב קוד שיוצג כראוי בכל הדפדפנים. זה רלוונטי לא רק למתכנתים ממש, אלא גם לדוגמה למי שמנהל בלוג - כמו זה - עם אפשרויות עיצוב מסוימות. שינוי של תבנית או של תמונת כותרת יכול להיראות טוב בדפדפן אחד, אבל הבלוג יוצג בצורה משובשת בדפדפן אחר.

אני לא אכנס לשאלה איך כותבים קוד שיוצג טוב בכל הדפדפנים - יש הרבה מאמרים ברשת בנושא הזה. אני אתמקד בנושא אחר: איך בודקים את התוצר הסופי (האתר / הבלוג) בדפדפנים השונים.

האפשרות הראשונה היא, כמובן, להתקין את הדפדפן ולצפות דרכו באתר.
בווינדוס, אפשר להתקין כמובן את אקספלורר 7 - הדפדפן החינמי של מיקרוסופט. עם כל הכבוד לאקספלורר 7, הדפדפן הנפוץ בעולם לפי onestat הוא דווקא אקספלורר 6 (54%). דרך האתר של טרדסופט אפשר להוריד קובץ התקנה אחד (לווינדוס XP) לגרסאות 3, 4, 5, 5.5 ו-6 של הדפדפן המיקרוסופטי. בלינק יש גם ציטוט מה-EULA (הסכם משתמש קצה) של מיקרוסופט, וחשוב לקרוא קודם כדי לוודא שאכן מותר להתקין את הדפדפנים הישנים. את גרסאות 5, 5.5 ו-6 אפשר להתקין גם בלינוקס, עם IEs4Linux. בגרסת הבטא יש גם תמיכה מסוימת באקספלורר 7. IEs4Linux היא חופשית, אבל כמובן שהדפדפנים עצמם שמותקנים אינם כאלה. בהסבר המשפטי מבהירים שכדי שזה יהיה חוקי, צריך שיהיה ברשותך רשיון חוקי של ווינדוס (אבל לא חייבים להתקין את ווינדוס בפועל).

הדפדפן השני הוא פיירפוקס, דפדפן חופשי (28% בבלוג שלי, 14% ב-onestat) , אותו אפשר להתקין בווינדוס ובלינוקס (דרך המאגרים באובונטו, או מהאתר). אפשר גם להתקין את פיירפוקס 3 (בטא).
הדפדפן אופרה הוא דפדפן חינמי (0.8% בבלוג שלי, 0.5% ב-onestat) . הוא זמין להורדה בווינדוס ובלינוקס (באובונטו - גם דרך המאגרים). דפדפן מאוד חביב, בדרך-כלל הפיצ'רים החדשים מופיעים קודם כל באופרה, אחר-כך כתוסף לפיירפוקס, אחר-כך בפיירפוקס הרשמי, ואחר-כך באקספלורר.

בספארי החינמי משתמשים 2%, לפי onestat. אפשר להתקין אותו בווינדוס, אבל עד כמה שידוע לי לא באובונטו.

איך משתמש לינוקס יבדוק אם האתר שלו נראה טוב בספארי? איך משתמש ווינדוס יבדוק אם האתר שלו נראה טוב ב-Konqueror או Epiphany?
ויש עוד דפדפנים רבים, חלקם אי-אפשר להתקין במערכות הפעלה מסוימות - וגם אלה שכן, זה מעמיס ומסרבל להתקין כל-כך הרבה דפדפנים.
אמנם אם בדקנו באקספלורר ובפיירפוקס (שזמינים בווינדוס ובלינוקס) כיסינו כבר 97% מהגולשים, אבל בכל זאת - לפעמים נרצה לדעת איך האתר נראה בדפדפנים אחרים, ולפעמים פשוט לא נרצה להתקין את אקספלורר המיקרוסופטי בצורה עקומה כזו, על מערכת הלינוקס.

הפתרון הוא BrowserShots, שירות חינמי וחופשי שמציג צילומי מסך של האתר בדפדפנים שונים. אפשר לבחור את הדפדפנים הרצויים (בלינוקס, ווינדוס, מק ו-BSD) - והאתר ישלח את הבקשה למחשבים שונים שיפתחו את האתר בדפדפנים הנבחרים, יבצעו צילום מסך ויעלו את התמונות לשרת. צילומי המסך נמחקים אחרי חצי שעה מהשרת, אבל אפשר לדחות את מועד המחיקה - ואפשר להוריד למחשב בבת אחת את כל צילומי המסך. צריך להאזר בסבלנות - לוקח די הרבה זמן עד שמגיעים צילומי המסך.
באתר יש אפשרויות נוספות, חשובות מאוד: רזולוציית מסך, עומק צבע, ג'אווה סקריפט, ג'אווה ופלאש. חשוב לזכור שלא כל הגולשים רואים את האתר כפי שאנחנו רואים אותו.

כך לדוגמה נראה הטאמבלר שלי, בו אני מלקט קישורים לתמונות שאני צילמתי והוצגו באתרים אחרים (שלא על ידי).
המסך צולם ב: Kazehakase 0.4.3 / Ubuntu 7.10 Gutsy Gibbon
טאמבלר
מסתבר שהכותרת (שהיא השם שלי בעברית ובאנגלית בשורה אחת) נראית אחרת בדפדפן כזהכזה: מופיע חצי שם בעברית, אחריו השם באנגלית, ובשורה מתחת החצי השני של השם בעברית. גם המילים " ויקיפדיה | Wikipedia" שמוצגות בדפדפנים המותקנים אצלי בשורה אחת, בכזהכזה פוצלו לשתי שורות; ועוד כמה שינויים קטנים.

שווה לנסות ולראות איך אנחנו נראים בדפדפנים ה"אחרים"

יום רביעי, 16 בינואר 2008

הזדמנות אחרונה לסיכום 2007 - חלק שני

החלק השני, כמובטח, של רשימות 2007.  אתם מוזמנים לקרוא גם את החלק הראשון
בלוגים

עיצובים

לינוקס

רשימות שליליות

וגם...
  • שרון מהבלוג הכניסה חינם, ילדים בחצי המחיר הביא קישורים לרשימה ב-class 2.0, רשימת אפליקציות לבית הספר היסודי של סילביה טוליסאנו, רשימת מומלצים של לארי פרלצו, ורשימת האפליקציות הטובות לקולג'ים של אליסה קופר. 4 כלים ששווים אזכור: אנימטו ליצירת סרטוני וידאו, מיקסבוק ליצירת ספר משותף, visualizeus הדלישס של התמונות, וסקצ'קסט ליצירת סרטונים המבוססים על רישום וציור.
  • אולי גם מהחיפושים אפשר ללמוד משהו? גם מנועי החיפוש מציגים את הטופ שלהם בחיפושים ב-2007. ביאהו בקטגוריית טק: יוטיוב, ויקיפדיה ופייסבוק. בלייקוס: מייספייס ויוטיוב. בגוגל: באדו (עוד רשת חברתית), פייסבוק, דיילימושן. ב-AOL: מייספייס, פייסבוק ואיביי. ב-ask: מייספייס, דיקשנרי, גוגל.
    מה אפשר ללמוד? א. חוץ מבאדו, אין חדש; ב. פייסבוק מככב ביאהו, גוגל ואייאואל, אבל נעדר מלייקוס ואסק, בהם מככב מייספייס; ג. תחשבו כמה אנשים נכנסו לאתר ask.com כדי לחפש את המילה google, ואז הגיעו ל-google.com ושם חיפשו את המילה facebook כדי להגיע ל-facebook.com.
  • אפשר לראות את טביעות האצבע של גוגל כמעט בכל הרשימות והסיכומים, גם בתוכנות להורדה וגם באפליקציות רשת. וגם כמנוע חיפוש - בהפיכת ה- com. ללא רלוונטי.

יום שבת, 15 בדצמבר 2007

לינוקס לסטודנט ולתלמיד

ביום ראשון השתתפתי בהרצאה השנייה במסגרת "ברוכים הבאים ללינוקס" - לינוקס לסטודנט ולתלמיד.
את ההרצאה העביר שגיב ברהום, והנושא הראשון היה אופן אופיס - תחליף חופשי וחינמי לחבילת אופיס של מיקרוסופט.
אופן אופיס זמינה גם לחלונות, וכוללת בתוכה מעבד תמלילים שנקרא "כתבן" (writer), גליון עבודה שנקרא "גליונות עבודה" (Calc), תוכנת ליצירת מצגת שנקראת "מצגות" (Impress) ותוכנת שרטוט שנקראת "צייר" (Draw). הממשק של התוכנות מזכיר את הממשק המיקרוסופטי (רק קצת יותר משעמם), ומי שמכיר את חבילת אופיס של מיקרוסופט ימצא את מקומו בקלות, לפחות בפעולות הבסיסיות. בהקשר של "לסטודנט ולתלמיד" ברהום שם דגש בעיקר על ה-writer, הכתבן. תפריט ה"שמירה בשם" כולל גם את הפורמט הפתוח של אופן אופיס, גם את הפורמטים של microsoft word וגם את הפורמט RTF. בנוסף לשמירה בפורמטים, יש גם אפשרות מתוך הכתבן לייצא את הקובץ לפורמט PDF.
אפשרויות אחרות שנסקרו הן עבודה משותפת על קבצים באמצעות אפשרות הקלטת שינויים, וארגון ועיצוב המסמך באמצעות עיצובים שמורים מראש, והוספת הערות שוליים. הדבר האחרון בהקשר של אופן אופיס הוא הוספת אובייקטים (מצגות, תרשימים וכו'), וביניהם גם עורך נוסחאות. עורך הנוסחאות באופן אופיס מאפשר כתיבה בשפה מתמטית, והעורך מתרגם את זה לייצוג ויזואלי.
screenshot2.jpgscreenshot1.jpg

התוכנה הבאה היא פיירפוקס, גם היא זמינה לחלונות - דפדפן חופשי. הטיפ הראשון הוא אפשרות החיפוש המהיר בטקסט: מתחילים בלוכסן / וישר מתחילים להקליד את מחרוזת החיפוש. לחיפוש רגיל אפשר ללחוץ על ctrl ו-f. ברהום סיפר שלפי מחקרים שנעשו, קשה מאוד לקרוא כמויות גדולות של טקסט ממסך מחשב. כשקוראים מהמסך, הטכניקה העדיפה היא לקרוא בריפרוף את הטקסט, ולברור מתוכו דברים חשובים. הדגשה של מילות מפתח שחשובות לנו מסייעת בטכניקה כזו, והיא אפשרית אם מחפשים בפיירפוקס (עם ctrl+f). טכניקה אחרת לקריאה היא קריאה לרוחב - מעבר על תוכן העניינים, ופתיחה בטאבים חדשים (אם התוכן הוא קישורים) של החלקים הרלוונטיים. הקלקה על הכפתור האמצעי בעכבר פותחת טאב חדש. בנוסף, הוא המליץ על התוסף answers שמפרש מילים לא מובנות (וגם מקריא אותן בקול), ומאפשר למשוך מידע גם מהמילון וגם מוויקיפדיה.
בפיירפוקס יש גם שורת חיפוש המאפשרת חיפוש במנועי חיפוש ואתרים באינטרנט, כמו חדשות ב-BBC, תמונות בפליקר, ערכים בוויקיפדיה, שחקנים וסרטים ב-IMDB ועוד...
הגדרות והתאמות נוספות בפיירפוקס אפשר לבצע דרך about:config (קישור פעיל רק בפיירפוקס).
screenshot7.jpgscreenshot5.jpg

תוכנה נוספת היא Dia, תוכנה ליצירת דיאגרמות, מתקדמת יותר מה-draw של אופן אופיס. השרטוט ב-Dia הוא פשוט: בוחרים ראשית את סוג התרשים, ולאחר מכן גוררים את האובייקטים הרצויים מהרשימה למרכז המסך. אחד הדברים המעניינים בתוכנה הוא האפשרות לעבוד בשכבות (כמו בפוטושופ): התוכנה מאפשרת לעבוד על כל שכבה בנפרד או על כמה שכבות ביחד, להסתיר שכבות שונות או להציג את כולן.
screenshot3.jpg

גימפ היא תוכנה לעיבוד תמונות ודומה ביכולותיה לפוטושופ של אדובי. גם היא זמינה לחלונות, ומאפשרת שמירה במגוון פורמטים. בגרסה הלינוקסאית, בחירת הפורמט לא נעשית ע"י בחירה מרשימה אלא פשוט הקלדת הסיומת הרצויה, וגימפ תמיר בהתאם לכך לפורמט הנכון. היא מאפשרת ציור בעזרת מגוון כלים: מברשות, עיפרון, מברשת אוויר, צורות, מילויים, מריחת צבע וכלים נוספים. היא כוללת פילטרים שונים (טישטושים ועיוותים למיניהם) שאפשר לבצע על התמונה, וגם תיקונים אוטומטיים.
ברהום הציג כמה טכניקות לעיבוד תמונה: הוספת ברק לתמונה (ע"י שכפול שכבות, הוספת גוונים בהירים במקומות הרצויים, ושינוי השקיפות של השכבה העליונה); איזון לובן (באמצעות שינוי ידני או אוטומטי של ה-levels); שיפור החיוּת של התמונה (שכפול שכבה, הפיכה לשחור לבן, והשארת הערוץ הכחול בלבד - ולאחר מכן שינוי שקיפות); והפיכת תמונות לסגנון "עתיק".
יש גם אפשרות, למי שיודע, לכתוב סקריפטים בפרל שמתממשקים לגימפ.
גם בדה-מרקר כתבו השבוע על גימפ.
screenshot4.jpg

כמה דברים קצת יותר מתקדמים:

אוקטב היא תחליף חופשי ל-matlab, ומי שזה אומר לו משהו יוכל לקרוא כאן על היתרונות וכאן על החסרונות.
Gvim הוא עורך טקסט, שזמין בצורה מסוימת גם לחלונות, ויש בו כמה פיצ'רים נחמדים כמו חיפוש באמצעות לוכסן / והשלמה אוטומטית של טקסט באמצעות ctrl+p או ctrl+n
gnuplot - כלי שמציג מספרים בצורה גרפית. יכול לסייע לראות תבניות מסויימות בקבוצות גדולות מאוד של מספרים.
BC הוא סוג של מחשבון, שזמין דרך שורת הפקודה בלינוקס (אפשר לקרוא מדריך מפורט על שורת הפקודה שכתב שגיב ברהום). הוא מאפשר חישובים רגילים, חישובים של פונקציות מוכרות, חישובים עם נעלמים, והגדרת פונקציות חדשות. מדובר בכלי מאוד גמיש, ויש בו הרבה מאוד הגדרות שאפשר לשנות. שגיב הראה כמה דוגמאות:
  • scale=100
    כדי להגדיר את רמת הדיוק אחרי הנקודה
  • s(2)
    סינוס של 2
  • define f(x) {if (x=1) return (1); return(x=f(x-1);
    הגדרה של פונקציה חדשה, עצרת. לאחר ההגדרה, אפשר להשתמש בה כך: f(5) - חמש עצרת.
  • x=3 y=(4-x) x*y
    הגדרה של x ו-y ולאחר מכן חשוב של המכפלה שלהם

ועוד כמה מילים על לינוקס ומערכת החינוך:
  • edubuntu היא הפצת לינוקס, מבוססת על אובונטו, שכוללת כלים שונים המותאמים לתלמידים ולמורים
  • moodle היא חבילת קוד פתוח לבניית אתרים הכוללים קורסים, הגשת מטלות, פורומים, הודעות, הרשאות ועוד - לשימוש מערכת החינוך. בארץ נעשה בה פיילוט באוניברסיטת תל-אביב, ושימוש חלקי במוסדות אחרים.
  • kde-edu היא חבילת תוכנות חינוכיות, עם ממשק קל ומותאמות במיוחד לתלמידים צעירים, וכוללת בין השאר את:

    • kalzium - תוכנה שמציגה את הטבלה המחזורית
    • kstars - תוכנה שמציגה את גרמי השמיים (סטלריום היא תוכנה דומה, זמינה גם לחלונות, ועם ממשק יפה יותר)
      screenshot6.jpgscreenshot8.jpg


ההרצאות הבאות:
16.12 - חיים בקהילה: איך לחיות ולקבל עזרה מקהילת הלינוקס. מושגים, משאבים, נימוסים.
23.12 - כלי פיתוח בלינוקס: כלי פיתוח תוכנה ותכנות פופולריים ושימושיים ללינוקס.
30.12 - תהליך ההתקנה של לינוקס: כיצד להתקין לינוקס, ולמה צריך להיות מודעים.
ההרצאות מתקיימות באוניברסיטת תל-אביב, בניין שרייבר, בשעה 18:30 בחדר 008. פרטים נוספים

יום שבת, 1 בדצמבר 2007

ברוכים הבאים ללינוקס…

מחר, 2.12.07, תתחיל סדרת "ברוכים הבאים ללינוקס" באוניברסיטת תל-אביב. ההרצאות ניתנות ע"י מועדון הלינוקס התל אביבי, ומתקיימות בבניין שרייבר (מתמטיקה - נכנסים מהשער של בית התפוצות, וזה הבניין שמצד שמאל) ב-18:30.

" הסדרה מיועדת לאנשים שהתנסו בשימוש במחשב בעבר ורוצים להכיר את לינוקס במטרה להתקין את המערכת במחשבם האישי ולהשתמש בה לשימושי היום-יום. בהרצאות לא יכוסו נושאים כמו "מה זה עכבר?" או "איך מדליקים את המחשב?". אנא, קחו בחשבון שיתכן שאדמיניסטרטורים עם 10 שנות ניסיון ומפתחים מנוסים עלולים להשתעמם בחלקים מסויימים בהרצאות הדנים בנושאים בסיסיים." (http://welcome.linux.org.il)

ההרצאה הראשונה היא הרצאת מבוא, והשנייה היא "לינוקס לתלמיד ולסטודנט".
פרטים נוספים כאן

יום שלישי, 30 באוקטובר 2007

וימוור, וירטואלבוקס וקמיו

לאחר הנסיון (שאמנם הצליח, אבל קשה לכנות אותו "מוצלח" - הפעלת הווינדוס גרמה לשתי המערכות לפעול באיטיות בלתי נסבלת) להפעיל את windows xp שמותקן על הכונן הקשיח דרך ubuntu gutsy באמצעות vmware server, החלטתי לנסות את דרך המלך - התקנת ווינדוס וירטואלי. ולהלן התוצאות:

התוכנה הראשונה שניסיתי הייתה vmware server שכבר הייתה מותקנת. התוכנה לא מסובכת מדי, ההגדרות קלות, תוך כמה צעדים כבר יצרתי כונן וירטואלי, ובתוכו כבר עלתה תוכנית ההתקנה של ווינדוס XP מה-CD. גם ההתקנה הזו הלכה חלק, וההפעלה של ווינדוס לאחר ההתקנה גם הייתה מאוד פשוטה. אחרי ההפעלה של ווינדוס יש גם צורך להתקין את vmware tools - פשוט בוחרים את זה דרך התפריט, ולאחר מכן נוצר "כונן" חדש בתוך הווינדוס הוירטואלי עם קבצי ההתקנה - ואז מתקינים כמו כל דבר אחר בווינדוס. אמנם פשוט, אבל כבד ואיטי. העבודה בווינדוס הוירטואלי דרך וימוור סרבר היא איטית מאוד, וגם העבודה באובונטו בזמן שהווינדוס הוירטואלי פועל - כמעט בלתי נסבלת. עד כמה שיכולתי לראות, לא מדובר בבעיה של זיכרון אלא בבעיה של CPU. המצב ב-vmware player קצת יותר טוב, אבל לא בהרבה... את וימוור פלייר התקנתי אחרי שהסרתי את וימוור סרבר, והפעלתי באמצעותו את אותה התקנה שיצרתי עם וימוור סרבר. אגב, יש בוימוור פלייר תמיכה גם בחיבור דיסק און קי דרך USB (עובד טוב מאוד) וגם תמיכה בשיתוף תיקיות בין המארחת לאורחת (אחרי כמה נסיונות ויתרתי. לא יודע אם זה עובד, אבל אינטואיטיבי זה בטח לא).
שתי התוכנות חינמיות אך לא חופשיות, הראשונה דורשת הרשמה וקבלת serial number.


התוכנה השנייה הייתה למעשה שתי נגזרות של qemu: האחת qemu launcher והאחרת qemulator. קמיו עצמה עובדת דרך הטרמינל, והעדפתי לא להתעסק עם זה. קמיו לאונצ'ר וקמיולאטור מספקות ממשק גרפי לקמיו. הממשק שלהן קצת מסורבל, וקשה להבינו במבט ראשון - אבל אחרי ההתנסויות עם התוכנות האחרות והבנה שטחית ביותר של המונחים - הוא הופך לדי מובן וקל (גם אם לוקה בצד האסתטי). אבל הממשק הוא לא הבעיה - אלא פשוט שהווינדוס לא עלה דרך קמיו. ניסיתי להפעיל את הווינדוס הוירטואלי שהתקנתי דרך וימוור, ולא הצלחתי. ניסיתי להפעיל את הווינדוס הוירטואלי שהתקנתי דרך וירטואלבוקס, ולא הצלחתי. ניסיתי להתקין ווינדוס וירטואלי חדש - כאן הצלחתי דווקא להתקין, אבל לא הצלחתי להפעיל (נתקלתי בשגיאה במסך ה"לוג אין" של הווינדוס).
שלוש התוכנות הן חופשיות.


התוכנה השלישית שניסיתי הייתה virtualbox. וירטואלבוקס זמינה בגרסה חינמית ובגרסה חופשית (OSE). הגדרת הכונן הוירטואלי פשוטה ואינטואיטיבית, ולאחר מכן מגיע שלב ההתקנה מה-CD (כמו בוימוור). לא הצלחתי להפעיל דרך וירטואלבוקס מערכת וירטואלית שהותקנה דרך תוכנה אחרת, למרות שהבנתי שאמורה להיות אפשרות כזו... ווינדוס בוירטואלבוקס עובד יחסית מהר יותר - גם הווינדוס עצמו וגם האובנטו בזמן שווינדוס פועל. גם כאן צריך להתקין בווינדוס הוירטואלי חבילת כלים של וירטואלבוקס (שוב - דרך התפריט של וירטואלבוקס), וגם כאן זה מוצג בתור "כונן" חדש, וההתקנה היא התקנה כמו כל תוכנה אחרת בווינדוס. בגרסה החינמית יש תמיכה בחיבור דיסקונקי דרך USB. בגרסה החופשית אין - אבל יש תמיכה בשיתוף תיקיות. שיתוף התיקיות בוירטואלבוקס הוא קל ופשוט. אפשר לשתף את התיקייה של ה-USB (בתוך תיקיית media) וכך למעשה לגשת לדיסקונקי - אבל במקרה כזה, אי אפשר להפעיל את ווינדוס בלי הדיסקונקי. וירטואלבוקס לא מצליח לגשת לתיקייה שהוגדרה כמשותפת ולכן לא נותן להפעיל את המערכת.

השורה התחתונה שלי: VirtualBox OSE. חופשי, מהיר, פשוט :-)

יום שישי, 26 באוקטובר 2007

מ-Gutsy ל-XP בלחיצת כפתור

אחרי כל התלאות, הצלחתי להריץ את ווינדוס דרך האובונטו - בעזרת גוגל ומדריכים שונים ומשונים ברחבי הרשת (לינקים למכביר בשני הפוסטים הקודמים) ובעזרת לילך שהפנתה לכמה מדריכים ופתרונות.

כמובן שראשית יש להתקין את מערכות ההפעלה. מומלץ להתקין קודם את ווינדוס ואחר-כך את אובונטו ומערכות לינוקס אחרות. מומלץ גם לבצע את חלוקת המחיצות (אם אתם יודעים מה אתם עושים) בהתקנה של אובונטו, ולא לחלק מראש בווינדוס. ווינדוס צריכה להיות במחיצה ראשית. אובונטו לא, אבל עדיף שכן. מחיצת הסוואפ יכולה להיות מחיצה לוגית. אני השארתי גם מחיצה לוגית נוספת, עם fat32, שתשמש את כל המערכות עבור מסמכים.

והנה התהליך, שלב אחר שלב -כפי שהתאים למחשב שלי
  1. בווינדוס (xp pro) יש ליצור פרופיל חומרה חדש: control panel - system - hardware - hardware profiles. יש ליצור העתק של הפרופיל הנוכחי, ולתת שם לפרופיל החדש. יש להגדיר גם: wait until i select a hardware profile.
  2. יש לבטל את האפשרות של driver signing (לבחור ב- ignore).
  3. התקנה של VMware Server SCSI: אפשר להוריד קובץ זיפ (נלקח מאחד המדריכים מהפוסט הקודם). אחרי שפותחים את הזיפ, יש להתקין את הדרייבר:
    control panel - add hardware - yes - add a new hardware - install - scsi and raid - have disk
    ואז בחירה בקובץ שחולץ מתוך הזיפ.
  4. חשוב לזכור - כשנכנסים לווינדוס בדרך הרגילה בוחרים בפרופיל הרגיל; כשנכנסים לווינדוס דרך אובונטו בוחרים בפרופיל החדש שיצרנו.
  5. בלינוקס (אובונטו 7.10) - יש להתקין את vmware server. מורידים מכאן את קובץ ה-tar.gz, ובאותה הזדמנות גם נרשמים כדי לקבל serial number חינמי.
  6. את הקובץ פותחים ומחלצים ממנו את התיקייה. בטרמינל מריצים את הקובץ vmware-install.pl עם הרשאת sudo. במקרה שלי זה היה כך:

    sudo '/home/ron/vmware-server-distrib/vmware-install.pl'

  7. ההתקנה די פשוטה, מקליקים "אנטר" כל הזמן. בשלב מסוים תתבקשו לאשר את ההסכם (yes) ולהכניס את ה-serial number שקיבלתם. אם יש בעיה בהתקנה, נסו להתקין דרך synaptic את החבילה xinit, ואז נסו להתקין שוב את vmware server.
  8. וימוור סרבר יופיע תחת התפריט system tools. הפעילו אותו, בחרו ב-local host וב-connect
  9. file - new - virtual machine - custom
  10. בוחרים את מערכת ההפעלה (ווינדוס XP פרו), ועושים כמה nextים
  11. בוחרים את כמות הזיכרון שתוקצה למערכת: החץ הצהוב הוא המינימום המומלץ, הכחול הוא המקסימום המומלץ, והירוק הוא המומלץ המומלץ.
  12. בחירת חיבור לרשת: אני בחרתי ב-NAT, כך שווינדוס תתחבר לאינטרנט דרך החיבור שקיים ממילא באובונטו
  13. בחיבור ה-SCSI יש לבחור ב-buslogic
  14. לבחור ב-use a physical disk ואז use entire disk
  15. עוד נקסט ואז פיניש
  16. לפני ההפעלה, יש צורך להוסיף את המשתמש שלכם כמורשה לדיסק, כך:
    sudo adduser ron disk
  17. עוד משהו לפני ההפעלה: sudo gedit /boot/grub/menu.lst ולשים # לפני השורה timeout
  18. כדי להפעיל את ווינדוס מקליקים על power on. כשמגיע תפריט העליה יש לבחור בווינדוס. במדריכים מזהירים מאוד שלא לבחור את המערכת הנוכחית (אובונטו) - זה יכול לגרום לנזק. בתפריט שבא אחריו, יש לבחור בפרופיל החומרה החדש שיצרנו (גם על זה מזהירים - בחירה בפרופיל הרגיל יכול גם לגרום נזק)
  19. בפעם הראשונה שווינדוס עולה, חלק מהדברים לא יעבדו. אחרי שווינדוס סיים את כל טקסי העליה שלו, יש לבחור בתפריט של וימוור ב- VM ואז install vmware tools.
  20. בהצלחה :-)

בסוף המדריך הזה יש גם הסבר איך אפשר לוותר על שלב 18 בכל פעם...
screenshot1.png
בתמונה: פיירפוקס באובונטו, וימוור סרבר באובונטו, ווינדוס בוימוור סרבר, VLC ואקספלורר בווינדוס

מ-Gutsy ל-Blue Screen בלחיצת כפתור

עקבתי, כזכור, אחרי המדריך הזה
והצלחתי להתקין בסופו של דבר את וימוור סרבר (vmware server).

אחרי שניסיתי להפעיל את ווינדוס דרך וימוור סרבר, הגעתי לשגיאה הזו:
Error 17
חזרתי על המדריך, והפעם סימנתי את כל המחיצות - ולא רק את זו של ווינדוס - וכך גם הבעיה הזו נפתרה, ופינתה את מקומה לבעיה חדשה.


הגעתי לתפריט העליה (grub), בחרתי את ווינדוס (במדריך מזהירים מאוד לא לבחור את המערכת הנוכחית!) ובחרתי את תפריט החומרה החדש שיצרתי, לפי המדריך. מסך העלייה הרגיל של ווינדוס XP, ומייד לאחריו מסך מוות כחול.

זעוף

המשך יבוא

עדכון: לילך מצאה את המדריך הזה שמסביר איך להתקין (בווינדוס) את VMware Server SCSI - מה שפתר את בעיית המסך הכחול.

מ-VMware server ל-VMware player ובחזרה

ווינדוס XP פרו כבר יש לי. אחריו הגיע מנדריבה 2008, שדפק לי את מבנה המחיצות במחשב ולכן הוא נמחק, ואחריו הווינדוס נמחק, והותקן מחדש, ואז אובנטו גאטסי ואז מנדריבה. אבל מנדריבה מחק את אובונטו מתפריט העליה של המחשב, אז הוא נמחק ומנדריבה נמחקה, והותקנה שוב, ואז שוב אובונטו.

ואם כבר ווינדוס רץ ופועל לי דרך הדואל בוט, או טריפל בוט, אז למה לא להריץ אותו כבר דרך האובונטו?

וימוור, וירטואלבוקס וקהמו - שלושתן מציעות ליצור מחשב וירטואלי ובו להתקין מערכת הפעלה חדשה. ווינדוס לדוגמה.
אבל ווינדוס כבר התקנתי פעמיים. אז למה לא להפעיל כבר את אותה מערכת?


ברשת - מדריכים לרוב. אבל לפני המדריך, מישהו כתב שקל מאוד לבצע את זה עם וימוור סרבר (vmware server). אז התקנתי את וימוור סרבר, וקיבלתי כמובן הודעת שגיאה. אחרי כמה נסיונות כושלים, הסתבר שצריך להתקין קודם את החבילה xinit. ההתקנה עצמה של וימוור סרבר לא מסובכת. מורידים מהאתר קובץ tar.gz, מחלצים ממנו את התיקייה, ומריצים (עם sudo) את הקובץ vmware-install.pl - ולוחצים אנטר אנטר אנטר עד הסוף.

אבל משם נתקעתי, ופניתי לשני מדריכים דומים ברשת: מדריך 1, מדריך 2

בשניהם יש להתקין את וימוור פלייר (vmware player) - ההתקנה שלו דומה לזו של אחיו, וימוור סרבר.
אחרי מאמצים רבים הצלחתי להריץ את המערכת הוירטואלית עם וימוור פלייר, אבל הכי רחוק שהגעתי זה עד להודעה:
operating system not found.


בפורום של תפוז קיבלתי תשובה שאומרת שהבעיה היא בווינדוס, בכך שהיא הותקנה על חומרה שונה מהחומרה הוירטואלית. בפורום של וואטסאפ לא קיבלתי תשובה.

בצר לי, פניתי למדריך אחר. שוב, שניים דומים: מדריך 1, מדריך 2

בשניהם השימוש הוא בוימוור סרבר. אבל וימוור סרבר לא מסתדר עם מערכת שהותקן בה וימוור פלייר.
גם אחרי שהסרתי ומחקתי כל זכר ל-vmware (בין השאר עם פתיחת nautilus עם sudo, כדי למחוק קבצים שמשתמש רגיל לא יכול למחוק) - הוא התעקש ש: A previous installation of VMware software has been detected.
אחרי נסיונות רבים,
מצאתי את הפתרון
והצלחתי להתקין את וימוור סרבר.

ואז?