יום שני, 31 באוגוסט 2009

בלוג דיי 2009

אני מצרף קישורים ל-10 בלוגים, כי אני מפרסם את הפוסט הזה בשני הבלוגים שלי.
הבלוגים מובאים כאן בסדר אקראי לחלוטין
  1.  חצי בלוג: יש הרבה אפשרויות לתרגם לעברית את המילה Awkward, אבל הכי טוב זה פשוט להעיף מבט בבלוג הזה.  ועוד חצי בלוג: This is why you're fat. בלי יותר מדי מילים.
  2. השפעת התנ"ך על חיי היום יום: הכנסת, מגן דויד, המנורה, הדגל, ההמנון, המטבע, חשמל, אקדח, פרפר, המוסד, עדשים ועוד הרבה - הכל מהתנ"ך.
  3. הבלוג של ציפי לבני: בלי קשר לדעות פוליטיות, לדעתי זו דוגמה מאוד יפה לשימוש של פוליטיקאים באינטרנט. ראוי לציין במיוחד את ציפי לבני (למרות שלא מדובר בה אישית, אני מניח שהיא לא כותבת את הבלוג בעצמה) משתי סיבות: א. היא ממשיכה לעדכן את הבלוג גם אחרי הבחירות; ב. יש לה גם פליקר והתמונות שם משוחררות ברישיון חופשי. בבחירות להרבה מועמדים והרבה מפלגות היה חשבון בפליקר. ביקשתי מכולם "חברות" (בפליקר, בניגוד לפייסבוק, לא מצרפים מישהו כחבר אלא כאיש קשר. יותר סולידי) - ורק היא אישרה אותי. אהוד ברק לא, מרצ לא, ישראל ביתנו לא, הליכוד לא.
  4. לסה פסה (תעודת מעבר): יונתן ברמן ועודד פלר כותבים. לפעמים בבוטות, אבל כנראה מכוונה טובה.
  5. בלוגה של אמא: אפשר ללמוד הרבה מהבלוג רק מקריאת התגיות של הפוסטים: ארץ ישראל, החיים, ימים מיוחדים, תופעות באינטרנט, ציונות, להיות דתיה.
  6. מייבש ביצות: בעבר הבלוג נקרא "אני והביצה שלי", אבל כנראה שאפשר היה לקרוא את זה ביותר מצורה אחת, אז הוחלט על שם יותר חד משמעי. בעבר הבלוג גם נשא את כותרת המשנה "ייאוש אופטימי". הוא עדיין נושא אותה, אבל אני חושב שהבלוג הפך להרבה יותר אופטימי והרבה פחות מיואש עם הזמן.
  7. התלבטתי אם להוסיף כאן גם את בצק אלים: מצד אחד הוא בלוג מאוד מוכר, אז הוא לא בדיוק מתאים לכאן. מצד שני הוא מצוין.
  8. עכברתול כותב על כל מיני דברים, בעיקר ירושלמים. הוא כותב בצורה מעניינת בדרך כלל, אבל גם בצורה מאוד בוטה. אפילו אלימה. יש הרבה אלימות בין השורות שלו.
  9. פשוט שימושי: בלוג נחמד מאוד של ברק דנין על שמישות וממשק משתמש.
  10. והעשירייה שלי משנה שעברה: לאה כהןשרון גרינברג, להוציא מהבטן, ליאור אילוז, אמא של שחר, גשם של נובמבר, יהו, שרון גפן, קפיטן עופר, שאול אמסטרדמסקי.

בלוג דייBlogDay

יום ראשון, 30 באוגוסט 2009

לפתוח בלוג על דומיין עצמאי - אלטרנטיבה לבלוגלי

כמו הפוסט הקודם, גם הפוסט הזה הוא לא בדיוק על הטווח שבין חינם לחופשי:

כתבתי כאן בצד שאני לא אוהב את בלוגלי, מסיבות שונות.
סיגלית סובל-סביון שלחה לי מייל וכתבה לי שהיא לאחרונה עזבה את בלוגלי ועברה לדומיין משלה.
אני משתמש כאן בסיגלית בתור דוגמה בלבד ורק לצורך המחשה.
זה היה כרוך בתשלום - בעבור הדומיין וגם בעבור האחסון; ובעבודה וזמן - ההתקנה, השדרוג, הגדרות (שלקחו שעתיים לפי סיגלית) ועוד תיקונים והתאמות לאורך הזמן.
אם תחפשו את סיגלית בגוגל, תגיעו לבלוג החדש שלה במקום השני או השלישי.

מבחינתי זה רעיון מאוד מפתה. יש לו גם מחיר מבחינת SEO: קודם כל, בלוג בבלוגלי נהנה מההילה של בלוגלי ומהחוזק (בעיני גוגל) של הדומיין כולו. זה נכון כמובן גם לגבי מערכות בלוגים אחרות - לשימוש בדומיין של המערכת יש יתרונות ברורים מבחינת SEO. לא שזה בלתי אפשרי להגיע לכאלה הישגים בדומיין עצמאי - אבל זה פשוט חוסך את העבודה. לפחות את רובה.

המחיר השני הוא ריכוז של הנוכחות האינטרנטית בדומיין אחד. זה תלוי בנוכחות האינטרנטית, כמובן - האם היא ממילא מרוכזת, או מפוזרת בין כמה נושאים? האם יש תחרות בגוגל או לא?
לגבי התחרות, לפי מה שראיתי לסיגלית אין הרבה תחרות בגוגל, התחרות שלה היא למעשה תחרות עצמית. ה"מתחרים" של הבלוג שלה בגוגל הם אתרים אחרים בהם היא פועלת או מוזכרת, לכן יש חשיבות בריכוז המאמץ באתר בודד - האתר הייצוגי ביותר, זה עם הדומיין העצמאי שהיא בחרה.

אז במקרים של "תחרות עצמית" זה רעיון טוב. במקרים של תחרות מול מישהו אחר - זה כבר סיפור אחר. כאן המטרה היא קודם כל שבחיפוש אחר השם יגיעו אלינו (ולא לאדם אחר עם אותו שם), ורק המטרה השנייה היא שמתוך התוצאות "שלנו" יגיעו לתוצאה הייצוגית במקום הראשון. במקרה כזה, יש הגיון מסוים בלפזר את הנוכחות האינטרנטית בין כמה אתרים שונים (בדומיינים שונים, כמובן): אם יש בלוגים שונים אפשר לשים אותם במערכות שונות (בלוגלי, וורדפרס, בלוגר, ואפילו תפוז או ישראבלוג), וגם טוויטר או טאמבלר ופייסבוק וכו' וכו'. הדף שלכם בכל אחד מהאתרים האלה זוכה בדירוג גבוה יחסית בגוגל, בזכות החוזק של האתר הראשי, וכך גדל הסיכוי שבחיפוש אחר השם שלכם (או כל מחרוזת אחרת, אני משתמש כאן בשם בתור דוגמה, אבל מדובר על כל מחרוזת שיש עליה תחרות בגוגל) יגיעו לדף שלכם ולא לדף של מישהו אחר.
החיסרון כאן הוא שמאוד קשה לכוון לכאן הגולש-המחפש יגיע מתוך הדפים האלה, למרות שסביר להניח שלא כולם "שווים" מבחינתנו, ובכל זאת יש אתר מרכזי אחד (או שלושה) שנעדיף להתרכז בהם.

חוץ מה-SEO, לדומיין עצמאי יש הרבה יתרונות - אפשר לעשות איתו בדיוק מה שרוצים, לסדר אותו כמו שצריך שיהיה נוח. כאמור, מאוד מפתה.