תוכנות מומלצות 2010

[פוסט זה עוסק בתוכנות מומלצות לווינדוס XP. יש גם פוסט על תוכנות מומלצות לאובונטו]

 פרסמתי לפני כשלוש שנים רשימה של תוכנות מומלצות. נראה לי שהגיע הזמן לעדכן את הרשימה - אם לא בשבילכם, אז בשבילי. אני מתקין יותר מדי פעמים מערכות הפעלה (גם אמיתיות וגם וירטואליות), ומנסה כל פעם להיזכר מה צריך להתקין.

אז הנה, רשימה חדשה. 

בדקתי את הרשימה על ווינדוס XP, אבל כמעט כולן מתאימות כמובן גם לווינדוס 7 (אני פחות התחברתי אליו, מצטער. ניסיתי, נתתי לו הזדמנות, אבל החלטתי לוותר). חלקן מתאימות גם ללינוקס. כולן חינמיות, חלק חופשיות.

הדבר שלי הכי חשוב הוא שהתוכנה תהיה פשוטה וקלה.

אני משתדל להשתמש במילה "חינם" לתוכנה שלא צריך לשלם כסף כדי להשתמש בה, "חופשי" לתוכנת קוד פתוח, "פשוטה" לתוכנה שהממשק שלה קל להבנה ותפעול ולא עמוס, ו"קלה" לתוכנה שעובדת בצורה מהירה וחלקה בלי להכביד על המחשב ולגזול יותר מדי משאבי מערכת ולהאט את פעולת המחשב.

1. כרום. קצת קשה לי להגיד שהוא הדפדפן הכי טוב, ויש כמובן את ענייני הפרטיות - אבל אני משתמש בו. למסכים קטנים (לפחות בגובה) הוא הדפדפן שנותן הכי הרבה שטח לדף עצמו. הוא מהיר, הוא פשוט, מינימליסטי, ויש בו כבר די הרבה הרחבות.
   אבל כמובן שצריך להמליץ גם על פיירפוקס. הוא דפדפן מצוין, אין ספק. אבל בכל זאת אני מוצא את עצמי משתמש הרבה יותר בכרום.
   ודפדפן אחרון, מקסתון. דפדפן מעניין ושונה, מבוסס על המנוע של כרום וספארי. אני לא בטוח שהוא ממש מתחרה בכרום ופיירפוקס, פעם הוא היה חדשני אבל מאז הדפדפנים כבר התקדמו. אבל אולי שווה לתת לו צ'אנס. 
2. פיקסה. עוד לא מצאתי תוכנה טובה יותר לניהול תמונות ואלבומים. תוכנה פשוטה שעושה את העבודה.
3. vlc. נגן וידאו (ואודיו) קטן, מוצלח, חופשי, יודע לנגן כמעט הכל - ולא צריך ללכת לחפש קודקים.
4. במה שקשור למסרים מידיים, בעבר המלצתי בלב שלם על המסנג'ר של מיקרוסופט - בהתחלה msn מסנג'ר ואחר כך לייב מסנג'ר. הגרסאות האחרונות של לייב מסנג'ר הן רעות מאוד. תוכנה כבדה ואיטית ומלאה בפרסומות ופופאפים מרגיזים. היריב הטבעי אמור להיות פידג'ן, אבל אני דווקא ממליץ על תוכנה אחרת - emesene. תוכנה חופשית שהשם זה הדבר המתחכם היחיד בה. פשוטה קלה ועושה בדיוק מה שצריך, ולא יותר. מי שצריך יותר, מוזמן לנסות את פידג'ן.
5. המלצתי בעבר על super להמרת קובצי וידאו ואודיו מפורמט לפורמט.  כבר המון זמן לא ניסיתי את התוכנה, והלינק להורדה עדיין מסתתר בצורה די מרגיזה בתוך האתר - אבל אני מניח שהתוכנה עדיין טובה. לא מצאתי משהו יותר טוב, אבל גם לא חיפשתי.
6. צריבה: אני יודע שבווינדוס 7 יש כבר תוכנת צריבה מובנית, ויש עוד מבחר גדול של תוכנות צריבה חופשיות אבל אני ממליץ דווקא על imgburn. בדקתי בעבר איזה 7-8 תוכנות צריבה ובסוף בחרתי בה, וגם עכשיו כשחזרתי אליה היא לא אכזבה. אין שם הרבה אפשרויות ואולי אתם תצטרכו למשהו קצת יותר מתוחכם - אבל אני מאוד מרוצה ממנה. בפעם הקודמת המלצתי על cdburnerxp ועל infrarecorder.
7. אבטחה: על אנטי וירוס כבר כתבתי סקירה די מקיפה, שהשורה התחתונה שלה הייתה ששום דבר לא טוב. אבל בכל זאת צריך משהו. אם אתם בווינדוס 7, אפשר להתקין את האנטי וירוס החדש של מיקרוסופט, security essentials.לא בדקתי אותו לעומק, אבל שמעתי ביקורות טובות. אני ממליץ על AVG. יש גם את avast שעושה רושם רציני יותר אבל כבד יותר (וגם צריך להירשם, אבל בחינם), ואפשר לנסות את clamwin החופשית. ההמלצה שלי היא להפעיל את avg ברקע כל הזמן, ואת clamwin להריץ לסריקה פעם בכמה זמן, כדי להיות יותר בטוחים.
8. המלצתי כאן פעם על ICE של מיקרוסופט ליצירת תמונות פנורמה. יש להם לפעמים בעיות בהורדה אז אני מקווה שיצליח לכם, כי זו באמת תוכנה מעולה - הכי טובה ופשוטה שנתקלתי בה בתחום הזה.
9. על אופן אופיס (יש גם בעברית) אני לא ממליץ. אופיס של מיקרוסופט, בכל גרסה מ-97 ועד 2010, יותר טובה לדעתי. גם גוגל דוקס עדיפה בהרבה מובנים על אופן אופיס. אבל בכל זאת, נראה לי שכדאי שגם אופן אופיס תהיה ברשימה הזו.
10. ברשימה הקודמת המלצתי על כמה תוכנות לסנכרון קבצים ומסמכים. בעבר הייתי די מרוצה מסינקטוי של מיקרוסופט, אבל היום אני ממליץ בחום על דרופבוקס. כתבתי כאן בעבר פוסט על דרופבוקס, ואני משתמש בה עד היום - ומאוד מרוצה.
11. באופיס 2010 יש אפשרות של שמירת קובץ כ-PDF. גם באופן אופיס יש כזו אפשרות, אבל למי שיש אופיס ישן יותר - אני ממליץ על pdf995, שמתקין מעין מדפסת וירטואלית שהדפסה דרכה יוצרת קובץ PDF. שימו לב שצריך להוריד ולהתקין שני קבצים, הממיר ודרייבר המדפסת. בפעם הקודמת המלצתי על pdfcreator.
12. לקריאת PDF אני עדיין ממליץ על foxit reader, אבל פחות מבעבר. אם למישהו יש קורא pdf מוצלח יותר וקל יותר אשמח לשמוע.
13. ולשיתוף קבצים, emule ו-utorrent.
14. לכיווץ קבצים ופתיחת קבצים מכווצים אני ממליץ על 7zip. חוץ מהפורמט הייחודי לה (7z) היא כמובן יודעת להתמודד עם כל הפורמטים האחרים, והיא חופשית וקלה.
15. בפעם הקודמת המלצתי על ת'אנדרבירד כתוכנת דוא"ל. מאז היא עוד השתפרה, אבל מישהו עוד משתמש בתוכנת דוא"ל?
16. למי שמשתמש הרבה בווינדוס, כדאי לעבור על הרשימה הקודמת, יש שם עוד כל מיני תוכנות שהן עדיין טובות, אבל אני לא בטוח שצריכות להיכנס לרשימה. 
17. ניהול סיסמאות: זה דבר מאוד חשוב. אני המלצתי על keepass החופשית, אבל שמעתי גם המלצות טובות על lastpass. עוד לא יצא לי להשוות ביניהן. 
18. למי שמשתמש בווינדוס 7, לייף האקר מציגים 5 תוכנות ל-tweaking של ווין7. לא ניסיתי אף אחת, אבל בדרך כלל הם נותנים שם דברים טובים.

ועכשיו תורכם.
הערות? תוספות?
שאלות?
משהו חסר? משהו מיותר?

אשמח אם תשאירו תגובות.

בלוגר, וורדפרס וטאמבלר: על העברת הבלוג(ים)

כבר הרבה זמן פרסמתי בבלוג הקודם תלונה על משכנו דאז, בלוגלי, ובקצרה כתבתי שם שאני לא אוהב את בלוגלי מהרבה סיבות. ביקשתי אז אלטרנטיבה ראויה, וכמה קוראים הציעו הצעות (כולן היו וורדפרס, אגב) אבל הבלוג נשאר שם, למרות הכל.  עד שבלוגלי הודיעו על סגירה קרובה, ונאלצתי לעבור.

רוב הבלוגים מבלוגלי עברו לוורדפרס.קום. זו גם הייתה ההמלצה של אנשי בלוגלי, ואפילו סידרו מעבר קל ונוח.
אין לי דברים רעים להגיד על וורדפרס.קום. יש לי שם בלוג אחר - בין חוק למשפט - ואני די מרוצה מהמערכת שלהם, אבל דווקא בגלל זה החלטתי שאת הבלוג הזה - בין חינם לחופשי - אני אעביר למערכת אחרת.

אלטרנטיבה אחת הייתה בלוגר (או בלוגספוט) - שירות הבלוגים של גוגל (כלומר, שגוגל קנו לפני שנים רבות). אבל גם שם היה לי בלוג - בין בלוגר לפליקר. בטאמבלר, עוד אלטרנטיבה נחמדה (אם כי קצת פשוטה מדי בשביל בלוג של מלל), השתמשתי למשהו אחר: פרסמתי שם קישורים לאתרים ובלוגים שפרסמו את התמונות שלי מפליקר.

אחרי כמה חיפושים אחר שירות בלוגים טוב ואיכותי הגעתי למסקנה העגומה שאין הרבה כאלה באינטרנט (בחינם). אז את בין חינם לחופשי העברתי מבלוגלי לבלוגר, את בין בלוגר לפליקר העברתי מבלוגר לטאמבלר (ושיניתי לו את השם - מסע של אלף מילים), ואת הטאמבלר ההוא השארתי עדיין בטאמבלר אבל בכתובת אחרת (הוא בעיקר לשימוש האישי שלי, אז הכתובת לא הייתה כל-כך חשובה). אם למישהו יש רעיון לשירות חלופי לטאמבלר ההוא, אשמח לשמוע.

(מסך עריכת פוסט בבלוגר)

RSS
השלב הראשון היה כאמור לפנות מקום כאן בבלוגר, ולשם כך הייתי צריך להעביר את הבלוג לטאמבלר. מכיוון שמדובר בתמונות, החלטתי שאני לא אעביר את תוכן הבלוג כך שזה היה יחסית פשוט. השלב הבא היה להעביר את ה-RSS בעצמי, כדי לא לבקש מכל עשרת המנויים לעדכן בעצמם בקורא שלהם את כתובת ה-RSS. למזלי השתמשתי גם בבלוג הישן בפידברנר, ולכן יכולתי לשנות את תוכן הרסס ולהעביר לאתר אחר מבלי לשנות את הכתובת של הפיד החיצוני - http://feeds.feedburner.com/Ronalmogblogger. אז כן, בכתובת עוד כתוב blogger על שם המקום הראשון של הבלוג, אבל הלינק נשאר אותו לינק ומי שנרשם איתו לגוגל רידר (או כל קורא אחר) המשיך לקבל את הרסס של בלוג התמונות. מי שנרשם עם הלינק ה"אמיתי" של בלוגר נשאר עם הרסס של בלוגר וקיבל בעצם את הפיד של הבלוג החדש הזה, בין חינם לחופשי, והיה צריך להחליף את הלינק בעצמו. אבל לפחות בזכות פידברנר חסכתי את זה לרוב הרשומים.
את אותו הדבר כמובן עשיתי כשהעברתי את הבלוג מבלוגלי לכאן.


גוגל
בטאמבלר אפשר לפתוח כמה בלוגים שרוצים, אבל יש בלוג אחד ראשי (שאותו אי אפשר לשנות), וכל השאר הם בלוגים משניים. הבלוג החדש שלי שם, שמבחינתי הוא הבלוג הראשי, לדעתם הוא דווקא הבלוג המשני. לכן, בחיפושים בגוגל - דווקא הטאמבלר הישן שלי הופיע. לטאמבלר, אגב, יש דירוג מאוד גבוה בגוגל (ביאהו קצת פחות, בבינג הרבה הרבה פחות). מחרוזת החיפוש העיקרית מבחינתי היא "רון אלמוג" (אני לא מצפה שיחפשו "בלוג תמונות" בגוגל ויגיעו דווקא אליי), וזה היה השם של הטאמבלר הקודם - כי הוא היה פשוט אוסף של קישורים ולא היה לי שם אחר בשבילו. הטאמבלר החדש הוא יותר בלוג ולכן בחרתי לו כותרת מתאימה יותר.
הפתרון בסופו של דבר היה לקרוא לבלוג מסע של אלף מילים (זו הכותרת שמופיעה בדף), אבל ה-Title של הדף (השם שמופיע על גבי הטאב בדפדפן) הוא רון אלמוג.
התוצאות: בחיפוש של "רון אלמוג" הטאמבלר החדש מופיע במקום הראשון. בחיפוש של "מסע של אלף מילים" הוא הופיע קודם במקום הראשון, ועכשיו במקום השני אחרי כתבה על צעדת שליט באתר הארץ. "מסע של אלף מילים" הוא כמובן עיוות מסוים של המשפט המקורי, כך שהתחרות לא גדולה במיוחד.


ייצוא וייבוא - וורדפרס ובלוגר
מבלוגלי (שמבוסס על גרסה ישנה יותר של וורדפרס) אפשר לייצא קובץ XML, ובבלוגר אפשר לייבא XML, אבל לצערי בלוגר לא יודע לקרוא את הקבצים שוורדפרס מייצא. את הפתרון מצאתי באתר הזה: http://wordpress2blogger.appspot.com/ שאולי נראה במבט ראשון קצת מפוקפק אבל הוא עושה עבודה טובה מאוד בהמרת קובץ ה-XML שוורדפרס יודע לכתוב לקובץ XML שבלוגר יודע לקרוא.
אחרי ההמרה, הייבוא של הפוסטים עבר בצורה מאוד חלקה וידידותית.


בלוגר
ולסיום, כמה מילים טובות על בלוגר. לאחרונה הם עברו כמה שינויים לטובה, והם כרגע מערכת בלוגים די טובה מבחינת ניהול, כתיבה, עריכה וכו'. לפני חודשיים בערך הם השיקו מערכת עיצובים חדשה שמפיקה תוצאות מאוד יפות ומאוד בקלות (אם כי האפשרות קצת מצומצמות, כך שלאט לאט יש יותר ויותר בלוגים שנראים כמעט אותו דבר).
בהחלט שווה לנסות.

(מסך בחירת עיצוב בבלוגר)

אחרי ווינדוס, אובונטו נראית הרבה יותר טוב

לאורך הבלוג כתבתי לא מעט תלונות על אובונטו, רובן עדיין מוצדקות.
אתמול החלטתי להסיר את אובונטו מאחד המחשבים שלי ולהתקין במקומו ווינדוס XP. הסיבה העיקרית הייתה שכל תחליפי האופיס בלינוקס לא מצליחים אפילו להגיע לרמת ה"סביר".

אז מחקתי את אובונטו והתקנתי ווינדוס XP, ואחרי יום של התקנה ושימוש אני יכול לומר בפירוש שאחרי ווינדוס, אובונטו נראית הרבה יותר טוב. קצת יותר משנה אני משתמש רק באובונטו, ועדיין קשה לי לומר שממש התרגלתי למערכת החדשה, ואני עדיין נתקל פה ושם בקשיים ותסכולים. בווינדוס אני משתמש כבר מגירסה 3.11, וגם בווינדוס XP אני משתמש שנים לא מעטות, אבל אחרי שנה באובונטו - החזרה לווינדוס הייתה קשה מאוד.

ההתקנה עצמה לקחה שעות. למה כ"כ הרבה זמן רק להתקנה? וכשהמערכת עלתה ניסיתי להיכנס לאקספלורר, ומייד קפץ אשף מוזר שהציע לי להתחבר דרך מודם או להירשם לספק אינטרנט אמריקאי... מי ביקש ממנו בכלל להתחבר? המחשב שלי כבר מחובר לאינטרנט דרך ראוטר, ובאובונטו פשוט היה אינטרנט וזהו. כאן מסתבר שצריך להתקין דרייבר כדי המערכת תזהה את הכרטיס רשת שמחובר לראוטר שמחובר לאינטרנט. מה זה הקטע הזה של דרייברים?? ואחרי כל התקנה של כל דבר וכל עדכון וכל שינוי - המערכת דורשת ריסטרט! ואם רוצים לאפשר תמיכה בעברית, לא מספיק ללכת לתפריט השפות ולבחור עברית כי עברית בכלל לא ברשימה. צריך ללכת קודם כל לחלון אחר, להוסיף תמיכה בשפות מוזרות כמו עברית ותאית, לעשות ריסטרט, וזה רק כדי להוסיף את העברית לרשימה. אחר כך צריך ללכת שוב לרשימה, כדי לבחור בעברית.
והמסנג'ר עם פרסומות! פרסומות בתוך תוכנה. מה זה הדבר הזה. וגם זה, רק אחרי שהולכים ומחפשים אותו ומורידים קובץ, שהוא רק תוכנית התקנה שמורידה את המסנג'ר האמיתי ומתקינה אותו.
ובכלל, אין פה תוכנות! כל דבר הכי קטן צריך ללכת ולחפש ולהתקין. אין פה כלום!!
וצריך אנטי וירוס. וזה רק חלק מכל הבעיות והתסכולים שעברו עליי בחצי יום.

רק שמישהו ימצא לי אופיס נורמלי באובונטו.

איך לעזאזל זו מערכת ההפעלה הפופולרית ביותר בעולם??

the symbol ‘grub_puts_’ not found

ב-29/4 אמורה לצאת הגרסה החדשה של אובונטו - אובונטו 10.04 (Lucid Lynx) אבל לא התאפקתי ושדרגתי כבר היום לגרסת בטא2. הבעיות עליהן התלוננתי בשדרוג לקואלה אמנם לא חזרו, אבל אחרי השדרוג, כשעשיתי ריסטרט וחיכיתי שהמערכת החדשה והסגולה (כן! כבר לא חומה! ) והנוצצת תעלה, קיבלתי את ההודעה:

the symbol 'grub_puts_' not found

לא אלאה אתכם בחיפושיי אחר תשובות, רק אביא כאן את הפתרון שעבד לי.
את הפתרון ניסיתי בהתחלה עםLiveCD של אובונטו 8.10, אבל המחיצה עליה אובונטו מותקן היא עם מערכת של EXT4, שאובונטו 8.10 לא יודע לקרוא ולעגן (mount) ולכן לא הצלחתי להתקדם משם.
אחרי חיפושים רבים (פיזיים, לא בגוגל) מצאתי דיסק של אובונטו 9.10 שיודע לקרוא EXT4, ומשם כבר הכל הלך חלק. הפעלתי את הלייבסידי, פתחתי טרמינל וכתבתי:

sudo fdisk -l

שם אפשר לזהות את שם המחיצה עליה אובונטו שלנו מותקן. במקרה שלי, sda1 (אפשר לזהות את המחיצה לפי הגודל, או לפי זה שכתוב בצד ימין linux). שימו לב שאצלי זה sda1, ואין לי מחיצת boot נפרדת. אם לכם יש שם אחר, אז תשנו את הפקודה בהתאם. עכשיו כותבים:

sudo mount /dev/sda1 /mnt

אם יש לכם מחיצת boot נפרדת, תכתבו גם את זה (במקום sda2 תכתבו את השם של מחיצת הבוט שלכם). אם אין לכם מחיצת בוט נפרדת, דלגו:

sudo mount /dev/sda2 /mnt/boot

ועכשיו זה:

sudo mount --bind /dev /mnt/dev

ואנחנו נכנסים ל-root של המחשב, אז להיזהר עם הפקודות:

sudo chroot /mnt

בעיקרון, במדריך שקראתי היה כתוב שצריך להיכנס לקובץ של גראב ולשנות אותו בהתאם למערכת שלכם:

nano /etc/default/grub

לא כ"כ הבנתי מה הולך שם ומה לשנות, אז פשוט סגרתי את זה (קונטרול X ) והמשכתי:

update-grub

כאן קיבלתי כל מיני הודעות שגיאה. אל תיבהלו, כנראה שזה בסדר. הוא מספר על כל מיני דברים שהוא לא מצא, אבל יש גם כמה דברים שהוא כן מצא וזה מספיק. עכשיו מתקינים את הגראב:

grub-install /dev/sda

גם כאן קיבלתי כל מיני הודעות שגיאה, אבל בסוף הוא כתב ש"אין שגיאות". סמכתי עליו והמשכתי כרגיל, אבל במדריך שקראתי כתוב שאם יש שגיאות, לכתוב את הפקודה הבאה (אני לא כתבתי) :

grub-install --recheck /dev/sda

עכשיו לוחצים על קונטרול D, ואז:

sudo umount /mnt/dev

וגם:

sudo umount /mnt

ועושים ריסטרט. בהצלחה!
(מבוסס על המדריך הזה)


(לינקס, ובעברית שונר, באדיבות לוציו וירזי, רשיון cc-by-nc-bd 2.0)

באותה הזדמנות, אספר שהתקנתי בעבר גם את גרסת בטא1 של אובונטו 10.04. לא נתקלתי בבעיה הזו, ומצאתי חידוש מרענן ביותר: כפתורי הסגירה/מזעור/הגדלה.

בבטא1, אובונטו החליטו לעשות שינוי דרמטי ומעניין מאוד: הם הוציאו את ה-X של סגירת החלון מהפינה, והעבירו אותו להיות הפנימי מבין שלושת הכפתורים. זו פעם ראשונה שנתקלתי בדבר כזה. עד כה, בכל הממשקים שראיתי, גם כשהכפתורים היו בצד ימין וגם כשהם היו בצד שמאל, תמיד ה-X היה הכפתור החיצוני, הפינתי. מאוד אהבתי את ההזזה של הכפתור כך שלא יהיה יותר בפינה, שתמיד היא מועדת יותר ללחיצה, וקל יותר ללחוץ עליה בטעות.
כשהתקנתי את בטא2 התאכזבתי לראות שאמנם הכפתורים עברו מצד ימין לצד שמאל, אבל ה-X חזר למקום המסורתי שלו בפינה.

אולי מישהו בעתיד יתפוס קצת אומץ ויעיף אותו משם?

X.minutes.at - עוד טיימר, בערך

אז כן, זה עוד פוסט על טיימרים אונליין. אבל קצת שונה.
מינטס.אט (http://minutes.at/) מכניס את האתר שאתם גולשים בו לתוך מסגרת, ומגביל את זמן הגלישה בו (לא הגבלה ממש, אלא רק הודעה שקופצת בתום הזמן).

כמו א.גגטיימר (http://e.ggtimer.com/) שכתבתי עליו קודם, גם כאן הממשק הוא דרך שורת הכתובת (url).

נסו לדוגמה את זה: http://5.minutes.at/ronalmog.blogli.co.il. די פשוט: כמות הדקות, minutes.at - ואז את כתובת האתר. משם אפשר לקרוא, ללחוץ על לינקים וכו' - ואחרי הזמן המוקצב, תקפוץ הודעה.
אפשר גם סתם לפתוח סשן גלישה דרך גוגל - http://10.minutes.at/ - שיהיה מוגבל בזמן.

החסרון העיקרי - לא עובד בג'ימייל וגוגל רידר, וגם בפייסבוק הוא עובד בצורה בינונית בלבד.

אפשרות נוספת לשימוש בשירות היא באמצעות בוקמרקלטים - מין כפתורים/בוקמרקים, שגוררים לשורת הבוקמרקים. הבוקמרקלטים הרלוונטים נמצאים באתר: http://minutes.at/.

egg timer - טיימר אונליין

כן, זו הפעם השלישית שאני כותב על טיימרים (פעם ראשונה, פעם שנייה). יש לזה שתי סיבות: האחת, כי מדובר במקרה מבחן מעניין לממשק ושמישות. בסך הכל מדובר בפעולה שאנחנו רגילים לעשות מחוץ למחשב (שעון מעורר, שעון יד, טלפון סלולרי, שעון חול) כך שכולם באים עם ידע קודם ועם ציפיות, ויש אתגר בלקחת פעולה כה מוכרת ולהמיר אותה למחשב. מדובר גם לרוב בפעולה אחת (בעיני המשתמש), כך שיש גם אתגר בליצור ממשק פשוט ומינימליסטי שיכוון את המשתמש בדיוק למה שהוא רוצה.

הסיבה השנייה היא שזה כל-כך שימושי! ביצה קשה, פסטה, אורז, פופקורן, קציבת זמן לקריאת גוגל רידר, כל אחד והשימושים שלו.

האתר שאדבר עליו הוא א.גגטיימר - http://e.ggtimer.com - והגעתי אליו פשוט בחיפוש בגוגל.
יש לו שני ממשקים. האחד הוא ממשק URL, שזו דרך מאוד נחמדה אך לא מאוד נפוצה באתרים. זה לא בדיוק ההרגל של גולשים להפעיל ממשק דרך ה-url וזה גם יכול להתבצע רק באתרים פשוטים וחד-תכליתיים. במקרה של egg timer - פשוט מקלידים את הכתובת e.ggtimer.com ואחריו לוכסן עם מספר השניות שרוצים לספור. לדוגמה: http://e.ggtimer.com/30.  אפשר גם בדקות כמובן: http://e.ggtimer.com/2minutes וגם שעות וימים וחודשים ואפילו שנים.

רוב האנשים יעדיפו את הדרך המסורתית יותר:

במרכז הדף יש תיבת טקסט, שבה פשוט מקלידים את הזמן ומקליקים על Go.
יש שם עוד המון דברים.
יש שם 4 קישורים עם דוגמאות לזמנים, וגם הסבר מה קורה אם רק כותבים מספר בלי לכתוב את יחידת הזמן. יש להם הסבר באיזה טכנולוגיות האתר בנוי, קרדיט ליוצר וקרדיט למעצב, כולל הערה שהיוצר בדרך כלל בונה דברים לא שימושיים והמעצב הוא צב הנינג'ה החמישי.  ויש גם שישה קישורים לאתרים חיצוניים שכתבו על השירות הזה. יש גם כותרת לא קטנה של "ברוכים הבאים" ושם האתר, וגם ציור די גדול של ביצה עם שעון. הרבה דברים לדף אחד קטן.
למרות שיש שם המון דברים, הדף מאוד ברור וידידותי למשתמש. קל מאוד להבין מה צריך לעשות ואיפה צריך לעשות את זה. הם עיצבו את הדף כך שהוא מכוון את הגולש לדבר החשוב, אבל מציע לו גם מידע עוטף מסביב.

אבל גם הממשק השני שלו נהדר. ממשק url. פשוט מקלידים את הזמן הרצוי בשורת הכתובת - והשעון מתחיל לרוץ.
זה אומר שאפשר ליצור בוקמרקים עם זמנים קבועים מראש, להציב אותם על סרגל המועדפים (או סתם בתיקיית המועדפים, או אפילו על הדסקטופ) ולהפעיל בקלות כל טיימר שתרצו.



גם מסך הספירה עצמו הוא דוגמה נפלאה לעיצוב חכם ונכון.
דף לבן, ובמרכזו - בכתב גדול וברור - הזמן. כי מה בסך הכל צריך בדף הזה, חוץ מהספירה לאחור עצמה?
מסביב מסגרת אפורה שמתמלאת כמו שעון חול. כשכל המסגרת תהפוך לאפורה - הגיע הזמן. חלון אלרט קטן ברור ונוקב, עם צפצוף חזק אך קצר שגונב את הפוקוס מכל שאר החלונות. יעיל ביותר.

א.גגטיימר - http://e.ggtimer.com

עוד קצת מחשבות על SEO, ואיך להתחבא מתחת לרדאר

הדילמה הגוגלית של בוני אתרים
בשולי הפוסט שלי על מבנה URL, ובעיקר בתגובות, דיברתי קצת על הדילמה של ה-SEO (אופטימיזציה למנועי חיפוש. כלומר, הפיכת האתרים למובנים יותר בעיני גוגל): בשביל מי אנחנו עובדים בעצם? בשביל מי אנחנו בונים אתרים וכותבים תכנים?

האם צריך להעביר את האתר אופטימזיציה למנועי חיפוש, או אולי אופטימיזציה לבני אדם? להשקיע בבני אדם במקום בגוגל, כי הם בסופו של דבר הקהל שלנו.

לאה כהן העלתה שאלה דומה בבלוג שלה, בעקבות פוסטים של דרק פובאזק, רויטל סלומון ושוקי גלילי. בתגובה לפוסט של לאה כתבתי משהו דומה לזה שכתבתי בתגובה לפוסט ההוא שלי: הקהל שלנו הוא אמנם אנשים, אבל לא רק האנשים שכבר נכנסו לתוך האתר. הקהל של לאה הם לא רק אותם קוראים קבועים שנכנסים לבלוג שלה, או מתעדכנים במייל או רסס, אלא הם גם אותם אנשים שרוצים לקרוא משהו על המרות טיפוסים (ובינינו, מי לא רוצה לקרוא על זה?), אבל אפילו לא יודעים שזה מופיע בבלוג של לאה ולא יודעים שיש בלוג כזה. הם לא פחות "קהל יעד" של לאה מאשר הקבועים. היא הרי כותבת גם לאנשים האלה.

וכדי לעזור לאנשים האלה, שרוצים לקרוא על המרות טיפוסים, להגיע לפוסט של לאה באותו נושא, לאה צריכה להתאים את האתר שלה לגוגל. היא צריכה לעשות כל מיני שינויים והתאמות שלא "רואים" על האתר כשנכנסים, אבל גוגל רואה ומעריך.

עכברתול יורד למחתרת
ולמה בעצם אני כותב את כל זה?
כי קראתי היום שעכברתול החליט לחסום את הבלוג שלו בפני גוגל.

"כשמסיבה הופכת לנחלת הכלל, מגיעים הרבה אנשים בררה, והאווירה הכללית מושפעת לרעה. מסיבות פרטיות הן הרבה יותר כיפיות, וגם פוגשים אנשים הרבה יותר מעניינים בדרך כלל...
למרות שיש כמה וכמה מכם שהגיעו כשחיפשו משהו אחר בגוגל ונשארו קוראים נאמנים, היום אני סוגר את השאלטר. עדיף שהאתר הזה יעבור מפה לאוזן בין חברים".

בעבר כתבתי על עכברתול כך: "הוא כותב בצורה מעניינת בדרך כלל, אבל גם בצורה מאוד בוטה. אפילו אלימה. יש הרבה אלימות בין השורות שלו".
זו הייתה הדרך שלי לומר - אני לא אוהב לקרוא אותו, אבל ממשיך בכל זאת.



איך מסתתרים מגוגל?
אם יש לכם בלוג בבלוגלי או מערכת אחרת זה לא יעבוד, אבל אם האתר הוא שלכם:
ב"שורש" של כל אתר יש קובץ שנקרא robots.txt (ואם אין - אז אתם יכולים ליצור כזה). גם לי יש כזה:
http://ronalmog.blogli.co.il/robots.txt  רק שאני לא יכול לשנות אותו.

User-agent: *
Disallow:

זה הקובץ של עכברתול: http://underground02.com/robots.txt

User-agent: *
Disallow: /

הקבצים של שנינו פונים לכל מנועי החיפוש (הערך של יוזר-אייג'נט הוא כוכבית, כלומר - הכל). הקובץ שלי מרשה להם להיכנס לכל מקום (הערך של disallow ריק), והקובץ שלו לא מרשה להם להיכנס לשום מקום (הערך של disallow הוא / כלומר תיקיית השורש של האתר. כל האתר).

במקום קובץ ה-robots.txt אפשר גם לחסום גישה באמצעות מטה-טאג בתוך ה-head של הדף:

<meta name="robots" content="noindex">

עוד על רובוטס.טקסט; ועוד על טאג נו-אינדקס.

בניגוד למה שגוגל כותבים, אני ממליץ שגם אם אתם לא רוצים לחסום כלום - צרו קובץ robots.txt (אם אין לכם כזה) עם הטקסט שיש אצלי (לדוגמה).

והאם זה טוב?
הטוב הוא כמובן בעיני המתבונן; אבל לדעתי הצעד של עכברתול הוא רע. קודם כל, כי מדובר במידע. בבלוג של עכברתול, חוץ מהגיגים ודעות, יש גם מידע חשוב ושימושי וחבל למנוע אותו מהציבור המזדמן. לדוגמה, מי שיחפש מעתה בגוגל (או כל מנוע אחר) על עמק המצלבה לא יוכל להגיע לפוסט הרלוונטי.

חבל לא להנגיש את המידע שאנחנו צוברים בבלוגים שלנו לציבור.

הסיבה השנייה שזה רע היא כי האנלוגיה של עכברתול שגויה, לדעתי. אתר בגוגל הוא לא המסיבה שהפכה לנחלת הכלל. המסיבה ההמונית היא וויינט, אולי מאבד תמלילים. בטח לא עכברתול, שלא לדבר על ליקוטי שיבולים.
במסיבה של עכברתול וליקוטי שיבולים, ה"פה לאוזן" הוא גוגל. האנשים המעניינים לא מגיעים מהבוקמרקים אלא מגוגל. הם מחפשים משהו מוזר כמו עמק המצלבה או המרות טיפוסים, ונשארים גם לקרוא על הוספת הפניה או על בית התה של יאן.



(caruba, cc-by-nc)