הדילמה הגוגלית של בוני אתרים
בשולי הפוסט שלי על מבנה URL, ובעיקר בתגובות, דיברתי קצת על הדילמה של ה-SEO (אופטימיזציה למנועי חיפוש. כלומר, הפיכת האתרים למובנים יותר בעיני גוגל): בשביל מי אנחנו עובדים בעצם? בשביל מי אנחנו בונים אתרים וכותבים תכנים?
האם צריך להעביר את האתר אופטימזיציה למנועי חיפוש, או אולי אופטימיזציה לבני אדם? להשקיע בבני אדם במקום בגוגל, כי הם בסופו של דבר הקהל שלנו.
לאה כהן העלתה שאלה דומה בבלוג שלה, בעקבות פוסטים של דרק פובאזק, רויטל סלומון ושוקי גלילי. בתגובה לפוסט של לאה כתבתי משהו דומה לזה שכתבתי בתגובה לפוסט ההוא שלי: הקהל שלנו הוא אמנם אנשים, אבל לא רק האנשים שכבר נכנסו לתוך האתר. הקהל של לאה הם לא רק אותם קוראים קבועים שנכנסים לבלוג שלה, או מתעדכנים במייל או רסס, אלא הם גם אותם אנשים שרוצים לקרוא משהו על המרות טיפוסים (ובינינו, מי לא רוצה לקרוא על זה?), אבל אפילו לא יודעים שזה מופיע בבלוג של לאה ולא יודעים שיש בלוג כזה. הם לא פחות "קהל יעד" של לאה מאשר הקבועים. היא הרי כותבת גם לאנשים האלה.
וכדי לעזור לאנשים האלה, שרוצים לקרוא על המרות טיפוסים, להגיע לפוסט של לאה באותו נושא, לאה צריכה להתאים את האתר שלה לגוגל. היא צריכה לעשות כל מיני שינויים והתאמות שלא "רואים" על האתר כשנכנסים, אבל גוגל רואה ומעריך.
עכברתול יורד למחתרת
ולמה בעצם אני כותב את כל זה?
כי קראתי היום שעכברתול החליט לחסום את הבלוג שלו בפני גוגל.
בעבר כתבתי על עכברתול כך: "הוא כותב בצורה מעניינת בדרך כלל, אבל גם בצורה מאוד בוטה. אפילו אלימה. יש הרבה אלימות בין השורות שלו".
זו הייתה הדרך שלי לומר - אני לא אוהב לקרוא אותו, אבל ממשיך בכל זאת.
איך מסתתרים מגוגל?
אם יש לכם בלוג בבלוגלי או מערכת אחרת זה לא יעבוד, אבל אם האתר הוא שלכם:
ב"שורש" של כל אתר יש קובץ שנקרא robots.txt (ואם אין - אז אתם יכולים ליצור כזה). גם לי יש כזה:
http://ronalmog.blogli.co.il/robots.txt רק שאני לא יכול לשנות אותו.
זה הקובץ של עכברתול: http://underground02.com/robots.txt
הקבצים של שנינו פונים לכל מנועי החיפוש (הערך של יוזר-אייג'נט הוא כוכבית, כלומר - הכל). הקובץ שלי מרשה להם להיכנס לכל מקום (הערך של disallow ריק), והקובץ שלו לא מרשה להם להיכנס לשום מקום (הערך של disallow הוא / כלומר תיקיית השורש של האתר. כל האתר).
במקום קובץ ה-robots.txt אפשר גם לחסום גישה באמצעות מטה-טאג בתוך ה-head של הדף:
עוד על רובוטס.טקסט; ועוד על טאג נו-אינדקס.
בניגוד למה שגוגל כותבים, אני ממליץ שגם אם אתם לא רוצים לחסום כלום - צרו קובץ robots.txt (אם אין לכם כזה) עם הטקסט שיש אצלי (לדוגמה).
והאם זה טוב?
הטוב הוא כמובן בעיני המתבונן; אבל לדעתי הצעד של עכברתול הוא רע. קודם כל, כי מדובר במידע. בבלוג של עכברתול, חוץ מהגיגים ודעות, יש גם מידע חשוב ושימושי וחבל למנוע אותו מהציבור המזדמן. לדוגמה, מי שיחפש מעתה בגוגל (או כל מנוע אחר) על עמק המצלבה לא יוכל להגיע לפוסט הרלוונטי.
חבל לא להנגיש את המידע שאנחנו צוברים בבלוגים שלנו לציבור.
הסיבה השנייה שזה רע היא כי האנלוגיה של עכברתול שגויה, לדעתי. אתר בגוגל הוא לא המסיבה שהפכה לנחלת הכלל. המסיבה ההמונית היא וויינט, אולי מאבד תמלילים. בטח לא עכברתול, שלא לדבר על ליקוטי שיבולים.
במסיבה של עכברתול וליקוטי שיבולים, ה"פה לאוזן" הוא גוגל. האנשים המעניינים לא מגיעים מהבוקמרקים אלא מגוגל. הם מחפשים משהו מוזר כמו עמק המצלבה או המרות טיפוסים, ונשארים גם לקרוא על הוספת הפניה או על בית התה של יאן.
(caruba, cc-by-nc)
בשולי הפוסט שלי על מבנה URL, ובעיקר בתגובות, דיברתי קצת על הדילמה של ה-SEO (אופטימיזציה למנועי חיפוש. כלומר, הפיכת האתרים למובנים יותר בעיני גוגל): בשביל מי אנחנו עובדים בעצם? בשביל מי אנחנו בונים אתרים וכותבים תכנים?
האם צריך להעביר את האתר אופטימזיציה למנועי חיפוש, או אולי אופטימיזציה לבני אדם? להשקיע בבני אדם במקום בגוגל, כי הם בסופו של דבר הקהל שלנו.
לאה כהן העלתה שאלה דומה בבלוג שלה, בעקבות פוסטים של דרק פובאזק, רויטל סלומון ושוקי גלילי. בתגובה לפוסט של לאה כתבתי משהו דומה לזה שכתבתי בתגובה לפוסט ההוא שלי: הקהל שלנו הוא אמנם אנשים, אבל לא רק האנשים שכבר נכנסו לתוך האתר. הקהל של לאה הם לא רק אותם קוראים קבועים שנכנסים לבלוג שלה, או מתעדכנים במייל או רסס, אלא הם גם אותם אנשים שרוצים לקרוא משהו על המרות טיפוסים (ובינינו, מי לא רוצה לקרוא על זה?), אבל אפילו לא יודעים שזה מופיע בבלוג של לאה ולא יודעים שיש בלוג כזה. הם לא פחות "קהל יעד" של לאה מאשר הקבועים. היא הרי כותבת גם לאנשים האלה.
וכדי לעזור לאנשים האלה, שרוצים לקרוא על המרות טיפוסים, להגיע לפוסט של לאה באותו נושא, לאה צריכה להתאים את האתר שלה לגוגל. היא צריכה לעשות כל מיני שינויים והתאמות שלא "רואים" על האתר כשנכנסים, אבל גוגל רואה ומעריך.
עכברתול יורד למחתרת
ולמה בעצם אני כותב את כל זה?
כי קראתי היום שעכברתול החליט לחסום את הבלוג שלו בפני גוגל.
"כשמסיבה הופכת לנחלת הכלל, מגיעים הרבה אנשים בררה, והאווירה הכללית מושפעת לרעה. מסיבות פרטיות הן הרבה יותר כיפיות, וגם פוגשים אנשים הרבה יותר מעניינים בדרך כלל...
למרות שיש כמה וכמה מכם שהגיעו כשחיפשו משהו אחר בגוגל ונשארו קוראים נאמנים, היום אני סוגר את השאלטר. עדיף שהאתר הזה יעבור מפה לאוזן בין חברים".
בעבר כתבתי על עכברתול כך: "הוא כותב בצורה מעניינת בדרך כלל, אבל גם בצורה מאוד בוטה. אפילו אלימה. יש הרבה אלימות בין השורות שלו".
זו הייתה הדרך שלי לומר - אני לא אוהב לקרוא אותו, אבל ממשיך בכל זאת.
איך מסתתרים מגוגל?
אם יש לכם בלוג בבלוגלי או מערכת אחרת זה לא יעבוד, אבל אם האתר הוא שלכם:
ב"שורש" של כל אתר יש קובץ שנקרא robots.txt (ואם אין - אז אתם יכולים ליצור כזה). גם לי יש כזה:
http://ronalmog.blogli.co.il/robots.txt רק שאני לא יכול לשנות אותו.
User-agent: *
Disallow:
זה הקובץ של עכברתול: http://underground02.com/robots.txt
User-agent: *
Disallow: /
הקבצים של שנינו פונים לכל מנועי החיפוש (הערך של יוזר-אייג'נט הוא כוכבית, כלומר - הכל). הקובץ שלי מרשה להם להיכנס לכל מקום (הערך של disallow ריק), והקובץ שלו לא מרשה להם להיכנס לשום מקום (הערך של disallow הוא / כלומר תיקיית השורש של האתר. כל האתר).
במקום קובץ ה-robots.txt אפשר גם לחסום גישה באמצעות מטה-טאג בתוך ה-head של הדף:
<meta name="robots" content="noindex">
עוד על רובוטס.טקסט; ועוד על טאג נו-אינדקס.
בניגוד למה שגוגל כותבים, אני ממליץ שגם אם אתם לא רוצים לחסום כלום - צרו קובץ robots.txt (אם אין לכם כזה) עם הטקסט שיש אצלי (לדוגמה).
והאם זה טוב?
הטוב הוא כמובן בעיני המתבונן; אבל לדעתי הצעד של עכברתול הוא רע. קודם כל, כי מדובר במידע. בבלוג של עכברתול, חוץ מהגיגים ודעות, יש גם מידע חשוב ושימושי וחבל למנוע אותו מהציבור המזדמן. לדוגמה, מי שיחפש מעתה בגוגל (או כל מנוע אחר) על עמק המצלבה לא יוכל להגיע לפוסט הרלוונטי.
חבל לא להנגיש את המידע שאנחנו צוברים בבלוגים שלנו לציבור.
הסיבה השנייה שזה רע היא כי האנלוגיה של עכברתול שגויה, לדעתי. אתר בגוגל הוא לא המסיבה שהפכה לנחלת הכלל. המסיבה ההמונית היא וויינט, אולי מאבד תמלילים. בטח לא עכברתול, שלא לדבר על ליקוטי שיבולים.
במסיבה של עכברתול וליקוטי שיבולים, ה"פה לאוזן" הוא גוגל. האנשים המעניינים לא מגיעים מהבוקמרקים אלא מגוגל. הם מחפשים משהו מוזר כמו עמק המצלבה או המרות טיפוסים, ונשארים גם לקרוא על הוספת הפניה או על בית התה של יאן.
(caruba, cc-by-nc)
