עומס ב-Google Reader

בניסיון נואש להתמודד עם כמות הפריטים העצומה שמצטברת בגוגל רידר, החלטתי להקציב זמן לכל ערוץ רסס או תיקיה ברידר, שלאחריו הפריטים שאני לא מספיק לקרוא יסומנו כ"נקרא" - באמצעות כפתור Mark all as read.

לצורך כך חיפשתי תוכנה פשוטה, חינמית (ועדיף חופשית), שתיתן לי לקבוע זמן (דקה או שתיים) ותודיע לי כשהוא נגמר.

Cooltimer


תוכנה חינמית אך לא חופשית. קטנה, נחמדה ופשוטה. משום מה היא בצבע סגול-ורוד, אבל מאוד פשוטה - מגדירים את הזמן ולוחצים על start. ב-options אפשר לקבוע את הצליל שיישמע בתום הזמן מתוך רשימה די קטנה, או מתוך קובץ אודיו.
שימו לב: בעת ההתקנה, מוגדר כברירת מחדל התקנת סרגל כלים של החברה. עדיף לבחור לא להתקין את הסרגל.

Timeleft


מדובר בתוכנה לא חופשית, וחצי חינמית. בחרתי להוריד את הגרסה החינמית ( Download FREE TimeLeft) אבל הסתבר שזו למעשה תוכנה שיתופית, ולאחר 30 יום חלות עליה מגבלות שונות. מלבד זאת, היא תוכנה מפלצתית שמפזרת הרבה מאוד חלונות על המסך, לא ברור מה כל דבר עושה ויש שלל הגדרות מבלבלות מאוד.

Alarm


תוכנה חינמית אך לא חופשית. פשוטה יחסית, אבל מעט יותר מורכבת מקולטיימר. אפשר לשנות טיפה את הצבעים והגודל, וגם לקבוע את הצליל - קובץ אודיו או הצליל של התוכנה - סירנה. השימוש העיקרי הוא כשעון מעורר (כלומר - לקבוע באיזו שעה השעון יצלצל), אך בתפריט quick אפשר גם לקבוע בעוד כמה דקות מעכשיו השעון יצלצל. בניגוד לקולטיימר אי אפשר להקליד את המספר, אלא רק לבחור עם החצים - וגם אי אפשר להגדיר שניות.

Compact timer
(בעת כתיבת הפוסט האתר לא זמין, אפשר להוריד את התוכנה מסופטפדיה)


תוכנה חופשית ופשוטה שלא מצריכה התקנה. גם כאן אפשר לבחור קובץ אודיו, או להשתמש בצליל ברירת המחדל - זמזם מעצבן. אפשר לקבוע את השקיפות של החלון, וגם את רמת הדיוק (שניות או מאיות-שניה). כדי להפעיל את השעון צריך קודם ליצור שעון חדש בתפריט, לבחור את הסוג המתאים (countdown במקרה שלי, אבל יש עוד כמה סוגים) ואת הזמן. אפשר ליצור גם כמה שעונים, ולאחר מכן באמצעות החצים שבחלון הראשי אפשר לבחור בשעון הרצוי ולהפעיל אותו.
לוקח קצת זמן להבין איך זה עובד, זה קצת יותר מסובך מקולטיימר - אבל ממש קצת.

Quidnunc


תוכנה חינמית. עד כמה שהבנתי קוד המקור שלה אינו זמין, אבל בחלונית ה-about של התוכנה היא מוגדרת כ"נחלת הכלל". המראה של התוכנה לא מוצלח במיוחד, והיא משמשת בעיקר בתור שעון מעורר - אפשר רק לקבוע שעה של ממש, ולא "בעוד כמה זמן השעון יצלצל" כך שהיא לא תועיל לי.

השורה התחתונה:
קומפקט טיימר במקום הראשון
קולטיימר במקום השני

צילומי המסך מוצגים כאן במסגרת שימוש הוגן, ונלקחו מהאתר אליו קישרתי בשם התמונה - מלבד קומפקט טיימר שצילום המסך שלה נעשה על ידי.
הפוסט נכתב בגוגל דוקס ושוגר משם.

לינוקס לסטודנט ולתלמיד

ביום ראשון השתתפתי בהרצאה השנייה במסגרת "ברוכים הבאים ללינוקס" - לינוקס לסטודנט ולתלמיד.
את ההרצאה העביר שגיב ברהום, והנושא הראשון היה אופן אופיס - תחליף חופשי וחינמי לחבילת אופיס של מיקרוסופט.
אופן אופיס זמינה גם לחלונות, וכוללת בתוכה מעבד תמלילים שנקרא "כתבן" (writer), גליון עבודה שנקרא "גליונות עבודה" (Calc), תוכנת ליצירת מצגת שנקראת "מצגות" (Impress) ותוכנת שרטוט שנקראת "צייר" (Draw). הממשק של התוכנות מזכיר את הממשק המיקרוסופטי (רק קצת יותר משעמם), ומי שמכיר את חבילת אופיס של מיקרוסופט ימצא את מקומו בקלות, לפחות בפעולות הבסיסיות. בהקשר של "לסטודנט ולתלמיד" ברהום שם דגש בעיקר על ה-writer, הכתבן. תפריט ה"שמירה בשם" כולל גם את הפורמט הפתוח של אופן אופיס, גם את הפורמטים של microsoft word וגם את הפורמט RTF. בנוסף לשמירה בפורמטים, יש גם אפשרות מתוך הכתבן לייצא את הקובץ לפורמט PDF.
אפשרויות אחרות שנסקרו הן עבודה משותפת על קבצים באמצעות אפשרות הקלטת שינויים, וארגון ועיצוב המסמך באמצעות עיצובים שמורים מראש, והוספת הערות שוליים. הדבר האחרון בהקשר של אופן אופיס הוא הוספת אובייקטים (מצגות, תרשימים וכו'), וביניהם גם עורך נוסחאות. עורך הנוסחאות באופן אופיס מאפשר כתיבה בשפה מתמטית, והעורך מתרגם את זה לייצוג ויזואלי.


התוכנה הבאה היא פיירפוקס, גם היא זמינה לחלונות - דפדפן חופשי. הטיפ הראשון הוא אפשרות החיפוש המהיר בטקסט: מתחילים בלוכסן / וישר מתחילים להקליד את מחרוזת החיפוש. לחיפוש רגיל אפשר ללחוץ על ctrl ו-f. ברהום סיפר שלפי מחקרים שנעשו, קשה מאוד לקרוא כמויות גדולות של טקסט ממסך מחשב. כשקוראים מהמסך, הטכניקה העדיפה היא לקרוא בריפרוף את הטקסט, ולברור מתוכו דברים חשובים. הדגשה של מילות מפתח שחשובות לנו מסייעת בטכניקה כזו, והיא אפשרית אם מחפשים בפיירפוקס (עם ctrl+f). טכניקה אחרת לקריאה היא קריאה לרוחב - מעבר על תוכן העניינים, ופתיחה בטאבים חדשים (אם התוכן הוא קישורים) של החלקים הרלוונטיים. הקלקה על הכפתור האמצעי בעכבר פותחת טאב חדש. בנוסף, הוא המליץ על התוסף answers שמפרש מילים לא מובנות (וגם מקריא אותן בקול), ומאפשר למשוך מידע גם מהמילון וגם מוויקיפדיה.
בפיירפוקס יש גם שורת חיפוש המאפשרת חיפוש במנועי חיפוש ואתרים באינטרנט, כמו חדשות ב-BBC, תמונות בפליקר, ערכים בוויקיפדיה, שחקנים וסרטים ב-IMDB ועוד...
הגדרות והתאמות נוספות בפיירפוקס אפשר לבצע דרך about:config (קישור פעיל רק בפיירפוקס).


תוכנה נוספת היא Dia, תוכנה ליצירת דיאגרמות, מתקדמת יותר מה-draw של אופן אופיס. השרטוט ב-Dia הוא פשוט: בוחרים ראשית את סוג התרשים, ולאחר מכן גוררים את האובייקטים הרצויים מהרשימה למרכז המסך. אחד הדברים המעניינים בתוכנה הוא האפשרות לעבוד בשכבות (כמו בפוטושופ): התוכנה מאפשרת לעבוד על כל שכבה בנפרד או על כמה שכבות ביחד, להסתיר שכבות שונות או להציג את כולן.


גימפ היא תוכנה לעיבוד תמונות ודומה ביכולותיה לפוטושופ של אדובי. גם היא זמינה לחלונות, ומאפשרת שמירה במגוון פורמטים. בגרסה הלינוקסאית, בחירת הפורמט לא נעשית ע"י בחירה מרשימה אלא פשוט הקלדת הסיומת הרצויה, וגימפ תמיר בהתאם לכך לפורמט הנכון. היא מאפשרת ציור בעזרת מגוון כלים: מברשות, עיפרון, מברשת אוויר, צורות, מילויים, מריחת צבע וכלים נוספים. היא כוללת פילטרים שונים (טישטושים ועיוותים למיניהם) שאפשר לבצע על התמונה, וגם תיקונים אוטומטיים.
ברהום הציג כמה טכניקות לעיבוד תמונה: הוספת ברק לתמונה (ע"י שכפול שכבות, הוספת גוונים בהירים במקומות הרצויים, ושינוי השקיפות של השכבה העליונה); איזון לובן (באמצעות שינוי ידני או אוטומטי של ה-levels); שיפור החיוּת של התמונה (שכפול שכבה, הפיכה לשחור לבן, והשארת הערוץ הכחול בלבד - ולאחר מכן שינוי שקיפות); והפיכת תמונות לסגנון "עתיק".
יש גם אפשרות, למי שיודע, לכתוב סקריפטים בפרל שמתממשקים לגימפ.
גם בדה-מרקר כתבו השבוע על גימפ.


כמה דברים קצת יותר מתקדמים:

אוקטב היא תחליף חופשי ל-matlab, ומי שזה אומר לו משהו יוכל לקרוא כאן על היתרונות וכאן על החסרונות.
Gvim הוא עורך טקסט, שזמין בצורה מסוימת גם לחלונות, ויש בו כמה פיצ'רים נחמדים כמו חיפוש באמצעות לוכסן / והשלמה אוטומטית של טקסט באמצעות ctrl+p או ctrl+n
gnuplot - כלי שמציג מספרים בצורה גרפית. יכול לסייע לראות תבניות מסויימות בקבוצות גדולות מאוד של מספרים.
BC הוא סוג של מחשבון, שזמין דרך שורת הפקודה בלינוקס (אפשר לקרוא מדריך מפורט על שורת הפקודה שכתב שגיב ברהום). הוא מאפשר חישובים רגילים, חישובים של פונקציות מוכרות, חישובים עם נעלמים, והגדרת פונקציות חדשות. מדובר בכלי מאוד גמיש, ויש בו הרבה מאוד הגדרות שאפשר לשנות. שגיב הראה כמה דוגמאות:

• scale=100
  כדי להגדיר את רמת הדיוק אחרי הנקודה
• s(2)
  סינוס של 2
• define f(x) {if (x=1) return (1); return(x=f(x-1);
  הגדרה של פונקציה חדשה, עצרת. לאחר ההגדרה, אפשר להשתמש בה כך: f(5) - חמש עצרת.
• x=3 y=(4-x) x*y
  הגדרה של x ו-y ולאחר מכן חשוב של המכפלה שלהם

ועוד כמה מילים על לינוקס ומערכת החינוך:

• edubuntu היא הפצת לינוקס, מבוססת על אובונטו, שכוללת כלים שונים המותאמים לתלמידים ולמורים
• moodle היא חבילת קוד פתוח לבניית אתרים הכוללים קורסים, הגשת מטלות, פורומים, הודעות, הרשאות ועוד - לשימוש מערכת החינוך. בארץ נעשה בה פיילוט באוניברסיטת תל-אביב, ושימוש חלקי במוסדות אחרים.
• kde-edu היא חבילת תוכנות חינוכיות, עם ממשק קל ומותאמות במיוחד לתלמידים צעירים, וכוללת בין השאר את:
  
  
  • kalzium - תוכנה שמציגה את הטבלה המחזורית
  • kstars - תוכנה שמציגה את גרמי השמיים (סטלריום היא תוכנה דומה, זמינה גם לחלונות, ועם ממשק יפה יותר)
    
  
  

ההרצאות הבאות:
16.12 - חיים בקהילה: איך לחיות ולקבל עזרה מקהילת הלינוקס. מושגים, משאבים, נימוסים.
23.12 - כלי פיתוח בלינוקס: כלי פיתוח תוכנה ותכנות פופולריים ושימושיים ללינוקס.
30.12 - תהליך ההתקנה של לינוקס: כיצד להתקין לינוקס, ולמה צריך להיות מודעים.
ההרצאות מתקיימות באוניברסיטת תל-אביב, בניין שרייבר, בשעה 18:30 בחדר 008. פרטים נוספים

יום עיון - רישוי מידע פתוח

ביום שלישי, 18.12.07, ייערך באוניברסיטת חיפה יום עיון בנושא רישוי מידע פתוח.

"הכנס יעסוק בשאלות המשפטיות והמעשיות שמעוררים רישיונות מידע פתוח בקהילת הקוד הפתוח וקריאטיב קומונס, ובמודלים העסקיים המתפתחים סביב רישיונות אלה."

הכניסה ללא תשלום, בהרשמה מראש
לפרטים והרשמה

ברוכים הבאים ללינוקס…

מחר, 2.12.07, תתחיל סדרת "ברוכים הבאים ללינוקס" באוניברסיטת תל-אביב. ההרצאות ניתנות ע"י מועדון הלינוקס התל אביבי, ומתקיימות בבניין שרייבר (מתמטיקה - נכנסים מהשער של בית התפוצות, וזה הבניין שמצד שמאל) ב-18:30.

" הסדרה מיועדת לאנשים שהתנסו בשימוש במחשב בעבר ורוצים להכיר את לינוקס במטרה להתקין את המערכת במחשבם האישי ולהשתמש בה לשימושי היום-יום. בהרצאות לא יכוסו נושאים כמו "מה זה עכבר?" או "איך מדליקים את המחשב?". אנא, קחו בחשבון שיתכן שאדמיניסטרטורים עם 10 שנות ניסיון ומפתחים מנוסים עלולים להשתעמם בחלקים מסויימים בהרצאות הדנים בנושאים בסיסיים." (http://welcome.linux.org.il)

ההרצאה הראשונה היא הרצאת מבוא, והשנייה היא "לינוקס לתלמיד ולסטודנט".
פרטים נוספים כאן